למי שלא יודע, אני לא מתלהב מהופעות חיות. נדיר שאני מוצא בהופעה חיה ערך מוסף שאין בהאזנה למוזיקה בבית. אתמול הלכנו להופעה של ניל יאנג, וגיליתי שאני עדיין לא מתלהב מהופעות. ממה יש להתלהב?
1. מהעורף של הגבוהים שהסתירו לי את רוב הבמה?
2. מריח השמפו של הבחורה שמולי שהשיער שלה נדחף לי לאף והסתבך לי בזיפים?
3. מהשיכורה המסטולה שצרחה מאחורי ככרוכיה ונדחפה עלי?
4. מהפוסטמות שנדחקות עד שהן מגיעות לעמוד לידי ומתחככות לי בזרוע?
5. מהחום, המחנק ועננת הגראס הכבדה?
6. מלעמוד ארבע שעות, עד שיש כאב רגלים וגב?
7. מלחכות שעתיים של הופעות חימום עד שהמופע מתחיל?
8. מהשיכורים שעוברים מצד לצד תוך רמיסת ודחיפת הציבור?
9. מהתורים האדירים לאוכל, שתיה, מזכרות, הפקדת מעילים?
10. מזה שלא רצינו לעמוד בתור להפקדת המעילים, אז נסחבנו איתם והתעסקנו איתם בהופעה?
11. מהתפאורה המטופשת?
הדבר היחידי שמנע סבל שלם וגורם לי להואיל להגיע להופעה נוספת זה שהמוזיקה היתה טובה, והיה כיף לרקוד יחד. אני מקווה שהפעם הבאה תהיה יותר מוצלחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה