במסגרת המאמצים למצוא סוודרים מצמר וגרביים במחיר טוב, S סיפר לנו שיש סייל של בגדי אייסברייקר. היינו חשדנים שלמרות שכתוב עד 70% הנחה נגלה שיש אותיות קטנות ונתבעס, אבל היה בוקר יפה וסיכמנו שאם יהיה מבעס נלך לפארק.
 |
| קונים קפה |
 |
| כבר תור |
הגעתי למסקנה שהתורים לא נוראיים כל כך. ברגע שיש סבלנות לכולם, ולא מנסים להדחף, התור הוא לא מלחמה אלא סתם דרך להעביר את הזמן בנעימים עם חברים, או לקרוא, או לשמוע מוזיקה. כשאין את המתח של לשמור על המקום, יש חברים לקשקש איתם, ואין לחץ שאם לא ניכנס יגמרו את כל המלאי, אז אפילו שעה וחצי של המתנה בתור זה לא כל כך נורא.
 |
| כוסות ששתו בתור |
השיטה שלהן להימנע יחסית מבלגן זה לא להכניס יותר מדי אנשים פנימה. יש שומר שסופר ומוודא שלא יהיה עמוס מדי בפנים, והיה די מלא וחם אבל לא מראות קשים.
בסיכומו של דבר אני יכול לדווח על הצלחה: שני סוודרים ותשעה זוגות גרביים במידה שלי. עכשיו אני מסודר לכמה שנים.
ההתלבטות הנוכחית שלנו היא האם לקנות מעבד מזון או לא. מצד אחד יהיה נחמד לעשות חומוס. מצד שני אני לא רואה אותנו משתמשים בזה יותר מפעם בחודש.
ותודה ל S על היוזמה והסבלנות. טוב שיש עם מי לעשות קניות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה