השבוע יצא לי לומר למישהו מים מתוקים, והוא לא הבין על מה אני סח. מסתבר שזה לא sweet water, אלא fresh water. באותה שיחה הוא גם לא הבין מה זה אוכל תעשייתי. אולי כי זה לא industrial food, אלא processed food.
וגם גיליתי שיש מילה מיוחדת לחירור שיש לבול בשוליים: perforated. מאז שגיליתי את המילה הזו הצלחתי לשכוח אותה חמש פעמים, וזה רק היום. חבל, כי זו מילה כל כך שימושית ויומיומית. איך שרדתי עד היום בלי להכיר אותה? נראה אם אני אצליח לזכור את המילה הזו גם מחר.
התחלנו להתעסק קצת עם הביטוחים, וזה נורא מסובך כי יש לי שניים ול E יש עוד אחד, וזה בנוסף לכיסוי הממשלתי הרגיל. עולם מונחים חדש ומרענן, וממש לא זכור לי שקראתי בספר, ראיתי בסרט או למדתי בבית ספר את הביטויים האלה. גם מילים שצריך אצל רופא שיניים לא זכור לי שלמדתי בתיכון. זה מפתיע כמה מעט אנגלית צריך כדי לתקשר עם לקוחות.
התחלנו להתעסק קצת עם הביטוחים, וזה נורא מסובך כי יש לי שניים ול E יש עוד אחד, וזה בנוסף לכיסוי הממשלתי הרגיל. עולם מונחים חדש ומרענן, וממש לא זכור לי שקראתי בספר, ראיתי בסרט או למדתי בבית ספר את הביטויים האלה. גם מילים שצריך אצל רופא שיניים לא זכור לי שלמדתי בתיכון. זה מפתיע כמה מעט אנגלית צריך כדי לתקשר עם לקוחות.
כשאני אומר "אוכל תעשייתי" אני מתכוון למשהו אחר מאשר "מזון מעובד". שני הביטויים קיימים בעברית שלי, וכל אחד משמש למשהו אחר.
השבמחק"אוכל תעשייתי" מבחינתי זה אוכל מפס ייצור בלי שאר רוח ובלי יותר מדי משיכה.
"מזון מעובד" זה כל דבר שהוא לא במצבו הטבעי או קרוב למצבו הטבעי, ובוודאי כל מזון שאי אפשר להכין בבית ברמה מתקבלת על הדעת של מאמץ, אבל הוא בהחלט יכול להיות טעים (גם אם ממולא בחומרים שלא כדרך הטבע). למשל שוקולד.
אני מאוד אוהב את המילה perforated. יש עושר עצום בשמות עצם ובזמנים באנגלית. 12 זמנים בשימוש יומיומי, בלי להחשיב את הארכאיים שעדיין חוקיים, לעומת 2 זמנים בעברית ועוד בינוני אחד שהוא ספק זמן ספק שם עצם. באנגלית יש מילה נפרדת לקרן שמתחלפת כל שנה (כמו אצל איילים), שנקראת Antlers לבין קרן שנשארת על הראש של הבהמה (כמו אצל פרות) שנקראת Horn. ויש גם את Ray שזו קרן כמו קרן לייזר, או Beam שזו יותר כמו אלומת אור. וקרן נאמנות, וקרן שפע, כולן קרניים. בגלל זה מיכלאנג'לו פיסל את משה עם קרניים, כי משהו בתרגום של "קרן עור פניו" השתבש
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/8/88/San_Pietro_in_Vincoli_Rome_2011_14.jpg
לעומת זאת יש מקרים שלעברית יש יתרון. הקפיץ, המעיין והאביב אוחדו באנגלית למילה אחת. ובכל זאת דוברי עברית מבינים לאיזה קרניים התכוון הדובר ודוברי אנגלית לא חושבים שמישהו שותה מי קפיץ או ישן על מזרן מעיינות.
עכשיו תארו בנפשכם את הסיבוך של דוברי אנגלית כשהם מנסים להבין את הקונספט של "בניינים". כשאני אומר לדובר אנגלית שבעברית יש שבע דרגות של פעיל וסביל, קשה להם להבין מתי משתמשים בזה, וכשדובר אנגלית שלמד צרפתית כשפה שניה חושב שהוא ראה הכל בנוגע לסיבוך של הטיית פעלים, ואני אומר לו שנוסף על מה שהוא צריך להטות את הפועל בעוד ארבעה מימדים כי נוסף על הצרפתית שהוא מכיר יש גם הבדל בהטייה בהתאם למין והמספר של הדובר ושל המקבל ולדרגת הפעיל-הסביל הוא לא מבין איך אפשר לתחזק מטריצה של ששה מימדים.
מצד שני הוא לא מבין איך אפשר להסתדר עם שניים וחצי זמנים. איך באמת?
לכל שפה יש את הפינות שלה, בערבית יש עשרה בניינים.
ועכשיו נסו לתרגם משפט בן ארבע מילים לאנגלית, ותבינו למה הם צריכים פי 4 שמות עצם ופעלים מאשר עברית: "אל יתהלל חוגר כמפתח". לא תצאו מזה עם פחות מ12 מילים.