פוסט מקדמה על חשבון הפוסט השלם שיבוא על ההופעה של פול מק'קרטני.
היה מדהים. אין לו בושה. הוא הלך משיא לשיא, עם אתנחתאות בדמות שירים של Wings באמצע.
3 שעות הופעה (כמעט), שני הדרנים, בלי הופעת חימום. בלי ליפ-סינק. וואו.
החידה היומית:
איפה הייתם מצפים ליותר זיקוקים? בהופעה של איירון-מיידן, או בהופעה של סיר פול מק'קרטני?
כמובן שהייתי מצפה שאצל איירון מיידן, אבל במפתיע (מאוד!) אצל מק'קרטני היו יותר. בשיר אחד בדיוק: Live and Let Die. הוא רמז שהוא רוצה זיקוקים, ואירגון בקנה מידה של הזיקוקים בקיץ בונקובר הורם והפציץ.
 |
| אפס קצהו - היו זיקוקים מדהימים |
ועוד נציין שפמים מכובדים שהוא הזכיר (בשם, ובתמונה, אם לא בשפם):
א. ג'יימס קובורן (פעמיים גבר, נותן פייט לצ'אק נוריס!)- תמונתו עיטרה את עטיפת התקליט הנודע Band on the Run.
 |
| קובורן - למעלה, משופם |
ב. ג'ורג' האריסון המנוח, ששפמו מהווה השראה לשפמי-שלי לכבוד מובמבר:
 |
| המנוח |
 |
| להבדיל, שפמי שלי |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה