השלמות לפוסט על סופ"ש הגאווה (פוסט עם הרבה תמונות)

כמו ש-O כתב, יש לי מה להוסיף על הפוסט של בנושא סופ"ש הגאווה. באופן כללי, אני מסכים איתו שהאירגון המארגן הוא ממש לא מאורגן; הבלגן חגג, ובאמת בהרבה דברים זה היה תלוי בהגדלת הראש של אנשים בודדים. 

לפני השקיעה בדיווי

השיא השלילי היה בתום מצעד הגאווה, באוהל המתנדבים, כשאחת מ"ראשי הצוותים", שקיבלה את הכינוי המדוייק ביטצ'י ביצ' (על שום שהיא צעקה על אנשים והקטינה ראש בצורה מחרידה) אמרה בקול: "יש כאן כל כך הרבה אנשים, שאין לי מקום לתפוס את תנומת הצהריים שלי!". יאק. 

אני כן נהניתי בשני האירועים, אבל בעיקר כי הייתי דיי אדון לעצמי, ויכלתי להידחף לאמצע של הכל. על אף זאת, לא ברור שנחזור על התעלול במתכונת הזו.

גם במסיבת הרחוב בדיווי, וגם במצעד עצמו, הצלחתי להתנדב כאחד מהצלמים מטעם. אני לא לגמרי יודע כמה היו (יותר מחמישה לכל אירוע), חלקם עם מצלמות פוקט, חלקם צלמים מקצועיים בעליל, וחלקם כמוני. 

מבחינתי זו היתה חוויה שונה לגמרי מצילום האירוע באיסט-וואן - כמות האנשים השונה, ובעיקר, אופי האנשים. 

בד"כ כשאני מנסה לצלם אנשים עם המצלמה הגדולה, הם לא ששים לשתף פעולה. Ou, צלם במקצועו, אומר לי שפשוט צריך להיות סמכותי עם המצלמה, ואז אנשים מצייתים. לי זה לא כ"כ עובד. 

מה שכן, בשני האירועים הללו יצא לצלם הרבה מאוד אנשים (אפשר ללחוץ על תמונה כאן, זה יפתח אותה קצת יותר גדול, ויהיה אפשר לדפדף בין התמונות בפוסט). כולם, ללא יוצא מן הכלל, שיתפו פעולה. יתרה מזו, רובם, אחרי שראו שצילמתי, אמרו לי - "רגע!" ודפקו פוזה. 

חמודות - להן אמרתי (ובצדק) שהשיער להן כל כך יפה שמגיעה להן תמונה

זה מאוד הצחיק אותי, והיה ממש נחמד, אז התחלתי ליצור קשר עין, או להחליף מילה או שתיים עם מושאי הצילום, מה ששוב גרר פוזות מצחיקות. 

הבטיח שאשים תמונות של חתיכים O

לפני פתיחת מסיבת הרחוב, היה רעש ובלגן בקצה הדרומי. הלכתי להתעניין, והתברר לי שיש שם מצעד טרנס-ג'נדרים, שמאוד רצו לצעוד דרך שטחי המסיבה, לפניה, כדי להסב אליהם תשומת לב. מכיוון שצוותי האלכוהול כבר היו פרושים, אי אפשר היה לתת להם להיכנס בלי לבדוק גיל, מה גם שהיו שם גם קטינים. הפשרה המפתיעה לטובה היתה שיו"ר ה-VPS (האירגון שמאחורי המסיבה והמצעד), נאם בפניהם והצליח להרגיע את הרוחות, והכיל אותם בתוך הקהל הטוב הזה, שבא לאירועים, ונקווה לראותכמות כולכנמים במצעד (עברית קשה שפה בעיקר אם רוצים להיות ג'נדר-מכילים). 

היו גם מופיעימות בקהל (החיקוי של פטסי ואדי היה דגול), וגם אנשים שבאו לעבוד - למשל הדוגמנים של טרוג'ן. צילמתי את הבחור למטה, והדבר הבא שקרה הוא שהוא דחף לי קונדום (בעטיפתו) לתוך המכנסיים, כמו שהוא עשה לרבים אחרים!

בהמשך התחילו לטפטף אנשים פנימה, והתחילו לרכוש אלכוהול, ולפתע פתאום, היה דיי צפוף באיזורי הבמות, בעיקר כשלהקת החימום רקדו. בבמה המרכזית ראיתי שהצלם שזיהיתי כמקצועי (על אף שנשא תג צלם אירוע כמוני), פשוט עולה על הבמה ומצלם את הקהל, אז נסוגותי לבמה השניה, וביליתי שם כשעה מצלם את הקהל. 

הפתעה נוספת נכונה לי בצילום הקהל - לפני שנתיים רכשתי פלאש שיושב על המצלמה, ואף פעם לא באמת למדתי לעבוד איתו. התברר לי כשכשאני מצלם לתוך הקהל, 4, ואף 10 מטרים לפני, הפלאש זורק את האור נכון להפתיע, מאיר יופי את מי שכיוונתי עליו. 

בוא, תתקרב חמוד, אני אטרוף אותך בביס אחד

הסוף היה קצת פחות כיפי - כשנגמרו המשמרות שלנו, חשבנו לומר יפה שלום ולילה טוב, אך ביקשו מאיתנו לעזור בקיפול (מעבר למה שהתחייבנו לו, יש לומר). כמו ילדים טובים נשארנו שם שעה נוספת, מקבלים אוהלים, גוררים ומעמיסים על המשאית. נו, שוין.

את יום המחרת ביליתי במיון תמונות, והעלתן לדרופ-בוקס, ומשלוח אימייל לאחראי התקשורת של האירגון. הוא הפתיע לטובה, והעלה הכל עוד באותו יום לפייצבוק של האירגון (לינק למטה), מה שגרר התלהבות רבה, וים לייקים. 

לגבי המצעד - במסגרת הבלגן, לא היה אף אחד איפה שהייתי אמור להתייצב, אז הלכתי למרכז מתנדבים אחר, ושם נרשמתי (לא שזה שינה הרבה). שמתי את עצמי על רובסון, ופשוט נדחפתי לאמצע הרחוב בכל פעם שראיתי משהו מעניין. 

המצעד התחיל בזה ששוטרי ואנקובר הרכובים ביצעו תמרונים והשוויצו קצת. קצת אחרי זה המצעד התחיל, וכמובן הובילו אותו הדייקס-און-בייקס. 

משם זה נהיה טיפה מעורפל. היה יום חם, וביליתי את רובו על האספלט, מצלם ומצלם (1,500 תמונות!). מרגע שהתחיל, לקח שלוש-וחצי שעות עד למשאית האחרונה!

בדרך עברו אותי שני מכרים, שצעדו עם מקומות העבודה/ליגת הספורט שלהם, אבל בשיא האירועים לא שמתי לב, וגם הם לא. אחר כך מצאתי אותם בתמונות (לא אלו ששמתי כאן...).

באמת היה חם, והם עשו טובה גדולה לצועדים. גם בזה שהם השפריצו מים

כשנסגר המצעד, המשכתי ברגל יחד עם פלוגת הדגלנים הסוגרת את המצעד, כך שיצא לי גם קצת להיות חלק מגן החיות, ולא רק צלם. בדרך, ככל שהתקדמנו לקראת רחוב דיווי, הקהל הפך צבעוני יותר (ולבוש פחות...). 

המצעד הגיע אל הים, אנחנו סיימנו משמרת (וחטפנו חום מאמירתה של ביטצ'י ביטצ' - ראה למעלה), ירדנו מחולצות ההתנדבות, ועברנו לשוטט באירוע, ולשתות לא מעט. 

לגבי מלא מלא תמונות, מי שבאמת מתעניין, מוזמן לעיין בתמונות ממסיבת הרחוב בדיווי (אני צילמתי את כל 230 הראשונות, אלו שאין עליהן חתימה של מישהו...).

ובתמונות מהמצעד (הלינק כאן הוא לאמצע האלבום, כי כל התמונות הראשונות באלבום אינן שלי).

פשלה נוספת של האירגון היתה שאת יום המחרת (שוב) ביליתי במיון תמונות והעלאה לדרופ-בוקס. שלחתי מייל אל אחראי התקשורת ונעניתי בתשובה אוטומטית שהוא בחופש לשבוע. ניסיתי אחרים שם, כדי שיעלו את התמונות לפייצבוק, אך ללא הועיל. הוא חזר אחרי שבוע, והעלה. לדעתי זה פספס את הגל של ההתלהבות, אבל מה לעשות; כמו שאמרתי להם - אולי אני שופט את זה לפי פרמטרים הישגיים שאינם לעניין במקרה זה. זה פסיב-אגרסיב קנדי, כי אני חושב שהם באמת פישלו כאן. 

בנוסף מתברר שהצלמים האחרים שמו watermark על התמונות שלהם, וככה שלחו לאירגון. פעם הבאה (אם תהיה) כך אעשה גם.