פוסטורחת מאת K

שלום רב לכל הקוראות והקוראים הנאמנים! אני נרגשת ונפעמת לכתוב את הפוסטורחת הראשון בבלוג פופולרי זה! מיד מבחר פינות חמד ונקובריות, אך ראשית תיאור נאמן לקורא הסקרן של אכסניית א' את א' בה שהיתי. ודאי תשמחו לדעת שבניגוד לעולה מהתמונות בפוסטים קודמים, ל-א' ו-א' דווקא יש ראשים, אותם הם נושאים על כתפיהם בגאון, ומורידים אותם רק לצורך צילום התמונות לבלוג.

 א' את א'  B & B

בסך הכל נותן המקום תמורה נאה לאפס הדולרים שמשלמים האורחים. שני המנהלים חביבים למדי, אלא אם כן מנסים לגרש אותם מהספה בהתקף ג'ט לג פראי. הם מספקים שירותי הכנת מזון, הכרת חברים, סיור במגוון אתרים ברחבי העיר, איסוף ברושורים תיירותיים לרווחת האורחת, ובכלל – הם מה זה חמודים! מומלץ מאוד. ל-E יש אוסף מרשים של סרטים בבוקסי שלו, כך שתוכלו לנצל את הזמן לצפייה חוזרת במגוון סרטי פנטסיה אהובים (You shall not pass & co). בבית שולטת חתולה חמודה הסובלת ממאניה דפרסיה, המתבטאת בעיקר ביללות יגון מבעיתות כאשר בעליה אינם בבית.

חתולה במלכוד

גנים ומים לרוב, ומעבר חד לאי ונקובר

כתושבת מדינה זבת חלב אך מעוטת מים, נחמד לגלות כי בונקובר יש פארק על כל צעד ושעל, תמיד מטופח להפליא ובתוכו אגם/מפל/מזרקה או איזשהו מקור מים אחר. ככל שמרחיקים לפאתי העיר המצב מחמיר – טיול תמים ב- UBC (האוניברסיטה של בריטיש קולומביה) החל בפארק טוטמים מקסים מאחורי האוניברסיטה והסתיים במיני-טרק לאורך קילומטרים של יער צפוף, שמשקיף לחוף הים עם נוף עוצר נשימה, וזה היה בסך הכל פארק מקרי.

פארק טוטמים מפתיע מאחורי האוניברסיטה

קיץ על החוף א'

קיץ על החוף ב' – טרנד הבריכה אל מול הים

סטנלי פארק, הלא הוא פארק הירקון (המסמיק במבוכה נוכח ההשוואה) המקומי, באמת מדהים בגודלו ויופיו. היום השווה בטיול היה כשרכבנו על אופנינו לאורך כל ה"סטנלי פארק לופ" – מסלול סובב פארק של עשרה ק"מ ממש על החוף. כמובן שהמסלול סלול היטב, משולט ומסביר פנים למבקרים – כמו כל חלקה בונקובר שיש סיכוי שיגיע אליה אי פעם תייר.

ואלו רק הפארקים בתוך העיר. מחוץ לונקובר הייתי בשני גנים מלאכותיים יפהפיים. הראשון הוא מינטר גארדנס, בו ביקרנו בדרך לעיירת הנופש קלוווונה, המורכב מכמעט עשרים גנים קטנים ושונים זה מזה. הבהלתי את אחת הגננות ושאלתי אותה כמה אנשים דרושים לתחזוקה של הכל – מסתבר שרק ארבעה(!)

הוביטון במינטרס גארדן. עוד מעט ייצא בילבו

הפתעה, מים בתוך הפארק

הגן השני הוא באמת פאר היצירה של האזור – בוצ'רד גרדנס המפורסמים שבאי ונקובר. תקצר היריעה מלתאר, אז אוסיף בעיקר תמונות, אבל רק אציין שגם בשביל בחורה כמוני שאינה חובבת טבע וירק באופן מיוחד מדובר באתר חובה, ובמקום היחיד שעשה לי חשק להגדיל תמונות של פרחים מרהיבים ולתלות אותן על קיר הסלון. סיור ראוי יצריך לפחות שעתיים מזמנכם.

הסיור בבוצ'רד גרדנס היה חלק מטיול מאורגן בן יום לאי ונקובר. אמנם העלות היא 180$, אבל באמת שמדובר באי יפהפה וגנים מדהימים, וכל עניין המסע אל האי ובחזרה יכול להיות מאוד מעיק אם מארגנים אותו באופן עצמאי. המסע אל האי די ארוך – נסיעה בת שעה באוטובוס, ואז עוד שעה וחצי במעבורת, ועוד שעה עד שמגיעים לגנים. בטיול המאורגן מקבלים שעתיים לסיור בגנים ואז נוסעים למרכז העיר ומקבלים שעה וחצי לסיור בו. אפשר לשלם עוד 50$ כדי לעשות את אחד הכיוונים במטוס, אבל האמת שאחד החלקים המקסימים בטיול היה לעשות את השעה וחצי של המעבורת בסיפון החיצוני, ולהנות מ – הפתעה הפתעה – נוף מרהיב של ים, ירק, איים חמודים ושקיעה.       

Grouse Mountain

כדי להגיע להר היפהפה הזה, שנמצא בצפון ונקובר, צריך לקחת את האוטובוס הימי – הסי-באס – ואז עוד אוטובוס. כשהגעתי שילמתי 40$ כדי לעלות למעלה ברכבל הגונדולה הענקי, בזמן ש-O עשה את הגראוס גרינד – המסע לראש ההר ברגל - שאורך כשעה וחצי. אמנם הנוף שלמעלה פראי ורב הוד, אבל כמובן שיש לא מעט אטרקציות למבקרים. אני ראיתי מופע ציפורי טרף – נץ, בזים, ינשוף ועיט אמריקאי קרח שנולדו וגדלו כולם בשבי, ושמדריכים מהחי-בר המקומי הטיסו אותם מצד לצד מול הקהל בזמן שסיפרו לנו עליהם. למשל, מסתבר שאחד הבזים נוהג להקיא על ילדיו כדי שהריח ירחיק מהם טורפים. חוץ מזה היו שם דובי גריזלי, מופע חוטבי עצים, כל מיני אטרקציות אקסטרים כמו אומגה ופאראגליידינג וחשוב מכך, מסעדה מצוינת.

האי גראנוויל

אי חמוד ומקסים וגם דרך טובה לבלות חצי יום. קודם כל, כי מגיעים אליו בנסיעה של 10 דקות על האקווה-באס, המעבורת הקטנה (להבדיל מהסי-באס העצום מהפסקה הקודמת) שיוצאת מקצה אחד הרחובות של מרכז העיר ונקובר – ויש להודות שפתאום לקחת מעבורת מאמצע העיר זה די מגניב. חוץ מזה יש שם שוק מקסים והומה שחובבי השווקים ייהנו ממנו עד מאוד, וגם חנויות פלצניות. אפשר גם לעשות סיבוב באי וליהנות מעוד ירוק, אגם, ים, ירוק, אגם וחוזר חלילה. לארוחת צהריים קניתי אוכל בשוק וישבתי לאכול על המזח. השחפים האמיצים לא הפסיקו לנסות להתקיף את המזון, חלקם באסטרטגיות ערמומיות במיוחד ("אני סתם עובר לידך במנוחה, אין לי עניין באוכל שלך – רגע, בעצם כן!"), אבל כל הילדים בני הארבע ומטה נהנו להבריח אותם בצעקות כך שלא הייתי צריכה לזוז. 

המסע לאי באקווה-באס הצבעוני

עכשיו כבר על האי

עוגות טעימות בשוק

אבל לא לשכוח להגן על המזון!

בידור עירוני

מסתמן שעיריית ונקובר דואגת לתושביה, ובשבועיים שהייתי שם הספקתי להיות במופע הזיקוקים השנתי, אירוע די מפורסם באזור, שבמסגרתו מומחי זיקוקים ממדינות זרות משגרים מעל הים להנאתם של התושבים המתקבצים בחוף לפיקניק ומופע. הכול מאוד בסבבה, בלי דוחק ולחץ. חוץ מזה הייתי גם בהקרנה של הנסיכה הקסומה מתחת לכיפת השמיים בפארק בלמ"ז אחר. מסתבר שגם קנדים יודעים לצטט את הסרט מתחילתו ועד סופו.

באשר לקניות קצת התאכזבתי. החנויות בגאס טאון, שיושבת על משבצת השכונה השיקית המגניבה, בהחלט מאכזבות אופנתית. במרכז העיר יש שני בתי כלבו גדולים– הפסיפיק והביי, זה ליד זה, שמספקים את הסחורה ככל שבתי כלבו יכולים. לא הספקתי לבקר במטרו טאון, שאמור להיות קניון קצת יותר מגניב אך מצריך נסיעה ארוכה יותר ממרכז העיר. בפעם הבאה.

ובכן, אני מקווה שסייעתי במידת מה לאורחים הבאים בתור. בסך הכל מדובר בעיר יפהפיה וכיפית, שמספקת המון מקומות לטייל בהם. רוב תודות למארחים המהממים!