עצות קריירה למהגר המתחיל

לכבוד תשעים-ותשעה פוסטים אני חוגג עם עצות למתעניינים. להתחיל קריירה במדינה חדשה יכול להיות לא פשוט; לא ברור לקנדים מה התואר בדיוק אומר, מה המשמעות של הנסיון הקודם ומה האיכות של מקומות העבודה הקודמים. בחלק מהמקצועות יש רוויה, ולרוב יעדיפו מועמד עם נסיון קנדי מאשר מועמד לא ברור. עד שמוצאים הזדמנות פז להשתלב בעבודה אמיתית, יש כמה דברים שאפשר לעשות, ושלאורך זמן יגדילו את הסיכוי למצוא מקום טוב.

קורות חיים

לא לשלוח קורות חיים לפני שלומדים טוב טוב את הנושא. יש המון הבדלים במבנה, בניסוחים, צריך לשלוח מכתב נוסף (cover-letter) שמסביר מעבר לקורות החיים. כל מקום שקרא את קורות החיים המעפנים מהטיוטה הראשונה לא יסתכל על הגירסה המוגמרת. אז תנשמו עמוק, קחו את הזמן, ואל תשלחו קורות חיים לפני שאתם בטוחים לגמרי שהם טובים. יש קורסים חינם למהגרים לכתיבת קורות חיים, ואפשר להכנס לתוכנית סיוע למהגרים למציאת מקום עבודה, ואז יש עוד אדם נוסף שיכול לעזור עם האנגלית והניסוחים. גם עם לוקח זמן עד שמתחילים את הקורסים האלה, זה עדיף מאשר לבזבז אפשרויות על דבר כל כך טכני.

שיפור אנגלית

כמה שאנחנו נחשפים לאנגלית בטלויזיה ובלימודים, זו עדיין לא שפת אם. אם אפשר להתחיל את השיפור בישראל אפילו יותר טוב. אתן לכם דוגמא: קיבלתי סמס מחבר קנדי שכתב לי שהוא pissed as fuck. אני חשבתי שהוא כועס, אבל למעשה הוא היה שיכור. כועס זה pissed off. יש פה קורסים למהגרים לשיפור אנגלית, אבל החל מרמה די נמוכה זה מפסיק להיות מסובסד. יש Toasting, יש לימודי ספרות, מבטא, או אפילו כלכלה - העיקר להתעסק באנגלית ולעבוד על הנקודות החלשות, אם זה קריאה, כתיבה, שמיעה או דיבור.

לימודים

לא יזיק להוסיף שורת לימודים קנדית לקורות חיים. כל דבר שיעיד על זיקה לקנדה מחזק את הסיכוי שיזמינו אתכם. יש לימודי תעודה שיכולים להיות מאוד קצרים וכבר לתת לכם משהו להראות. על הדרך תכירו אנשים ותשפרו את האנגלית, ואולי אפילו תלמדו משהו מעניין. יש מכללות עירוניות לא יקרות עם לימודי ערב, ולא חייבים לעשות משהו מאוד תובעני. כמובן שככל שמה שתעשו יהיה יותר רציני ורלוונטי יהיה יותר טוב.

התנדבות

הקנדים מתורגלים בהתנדבות מינקות. אפילו מי שעובר דירה מטורונטו לואנקובר עדיין מתנדב עד שהוא מוצא עבודה, למרות שיש לו ניסיון קנדי. יש המון אפשרויות, וזו דרך זולה ומצויינת להכיר אנשים ולשפר את האנגלית, ואולי אפילו לעזור ליצור עולם טוב יותר. יש התנדבויות זמניות כמו פסטיבלי קולנוע מתחלפים, וקבועות כמו סיוע לאקווריום או לנשים מוכות. המקומות הגדולים נותנים תעודות שמאשרות את כמות השעות וגם מכתבי המלצה אחרי שמתנדבים מספיק זמן. 

סיוע ממשלתי

נותנים ליווי למהגרים חדשים, שכולל סיוע עד שמוצאים עבודה בתחום. לא חייבים להקשיב לכל העצות שהם נותנים, אבל למה לא לנסות להיעזר בהם? אפילו אם יתקנו טעות אחת כבר היה שווה, וזה בחינם. אפשר לקבל עזרה על איך מתראיינים, קורות חיים, אנגלית ועוד. הם אפילו עוזרים למצוא אפשרויות תעסוקה.

לא לבחול בעבודות השרדות

אין צורך לחכות עד שנגמר הכסף כדי לעבוד כפקידי קבלה או בסטארבקס. זו הדרך הכי משתלמת להכיר אנשים ולשפר אנגלית. יש סוכנויות עבודה זמנית שמוצאים עבודות במחסנים, פקידות, החלפה של נשים שיוצאות לחופשת לידה. אחרי שפרוייקט כזה נגמר, אפילו אם הוא נמשך חודשים ספורים, זה כבר מקום קנדי שיכול להמליץ. זה לא נחשב נקודה שחורה שמישהו עם מקצוע ונסיון נזרק לתקופה של עבודה מעפנה סמוך להגירה, כמו שבישראל היו רופאים ומהנדסים שהגיעו מרוסיה ולקח להם זמן להתברג חזרה במקצוע.

נטוורקינג

לנו זה ממש מוזר, אבל פה זה מקובל והמקומיים יודעים לעשות את זה ומצפים לזה. בין אם זה מסגרות יהודיות, הומואיות (במקרה שלנו), מקצועיות, או מגדריות. יש קבוצות meetup לכל מיני דברים, קבוצות של expats, Linked In, טיולים, ארגוני נשים. מצאו את מה שמתאים לכם יעזור לכם להכיר אנשים כלבבכם. גם זה אומנות, אז כדאי לקרוא על זה קצת לפני שמתחילים.

השמש לא זורחת מהתחת שלכם

קצת ענווה לא תזיק. לא להתבייש לבקש עזרה, לקחת בנעימות את מה שמתאים, לא לשרוף גשרים ולא לעשות הרגשה לא נעימה לאחרים. קחו בחשבון שמה שעבד בישראל לא תמיד יעבוד כאן, והיו פתוחים ללמוד דברים חדשים.

סיכום

אני בטוח שיש עוד דברים שלא חשבתי עליהם, וגם מה שכתבתי לא מתאים לכל אחד, אבל תמהיל נכון יביא אתכם למצב שאחרי שנה בקנדה יהיה לכם דברים לשים בקורות חיים, ולא שנה של שליחת קורות חיים ללא קבלת מענה. בהצלחה!

---

* התמונות הן מטיול לאגם גריבלדי