מציאת עבודה

אמנם "אל יתהלל חוגר כמפתח" הוא נר לרגלינו, אבל בכל זאת אני חושב שאפשר כבר להכריז שמצאנו עבודה.

O כתב בפוסט קודם על ראיון העבודה המשונה שהיה לו, ובסופו של דבר הוא לא המשיך עם החבר'ה האלו.

מה שכן, ידידנו T עובד כאן בחברה בינונית בגודלה, הממוקמת 7 דקות הליכה (איטית!) מהבית. דרכו O הגיע לראיונות שם, והסיפור צלח יפה. מדובר על תכנות ++C ועבודה דיי מעניינת. 

המשכורת (תודו שרציתם לשאול!) היא כמו שחשבנו - כ- 2/3 ממה שהיה בישראל; נקווה שזה כן יעלה בעוד לא המון זמן - סה"כ זה לא קורפורייט, ויתכן שהם ירצו ויוכלו להעלות משכורת בהמשך, אבל כן צריך לזכור שזו הצעה שמתאימה לשוק המקומי, וגם להתראיינות באנגלית שאינה דבר קל.

הם התקשרו אל הממליץ הישראלי, ולשלוח הצעה לקח להם עוד קצת זמן, אבל עד כה הכל בסדר.

אז O יתחיל לעבוד שם באפריל, ונקווה ששום דבר מפתיע לא יקרה.

אצלי - עוד בישראל התחלנו להתראיין בחברה גלובלית גדולה. מאז הדיווח הראשוני הספקנו ללמוד עוד ועוד, וזה היה מעיק, במקום להיפרד מחברים ומשפחה, לבלות ימים בלמידה. אבל בדיעבד זה כנראה השתלם.

היה לנו גם ראיון טלפוני שני, ולO אף שלישי. איתי המשיכו וזימנו אותי ליום ראיונות מתיש במשרדי החברה. דחיתי אותם מעט עד אחרי שנהיה כאן, ואתרגל לג'ט לאג. 

הייתי מאוד פסימי -  מדובר על יום ראיונות מתיש, והדיווחים ב Glass Door לא נשמעו טובים: הרבה שאלות אלגוריתמיות, הרבה חידות שלפיתרון להם יש Aha Moment, שבלעדיו לא מגיעים לפיתרון. אני לא מאוד טוב בחידות, ולא איש אלגוריתמים מרהיב. הגעתי לשם בעיקר בתור חוויה, ולא לקחת קשה אם אתפחלץ מהשאלות.

את החינחון והניגון האמריקאי אני מכיר ויודע, אבל בכל זאת, הראש עוד לא העביר הילוך כמו שצריך לאנגלית - בטוח היו לי הרבה "Ummm" שהיו קורים פחות בעברית. 

בניגוד לצפוי לא היה לי בכלל שאלות של Tell me about yourself ובוודאי שלא If you were a super-hero, what would be your power. אלו שאלות שראינו שעשויים לשאול כאן בראיונות עבודה, אבל לשמחתי הרבה לא קיבלתי תחושת פילת. 

שמו אותי בחדר ראיונות, והמראיינים התחלפו בזה אחר זה - שאלת דיזיין (לא קלה, לא הייתי בטוח איך הלך לי), ואז שאלת אלגוריתמים (דווקא יפה, ונראה לי שהגעתי לפיתרון טוב ונכון), שהתחלתי לקודד. ואז ראיון עם שאלת קידוד (קלה!) דרך וידאו-קונפרנס, ואחרי זה ראיון HR קצרצר, גם הוא בוידאו קונפרנס (שהיה באיכות מרהיבה, יחסית למה שהכרתי כשזה טרנס-אטלנטי). 

אז ארוחת צהריים - הזמינו עבורי סנדויץ' בריא, וישבתי עם ראש הצוות - הוא סיפר על הצוות והמשימות וענה לשאלות שלי בזמן שאני כרסמתי. אז הוא שאל אותי מיני שאלות מיני-ניהול (תיעדוף משימות בלחץ זמן, דברים גדולים שהיית אחראי עליהם, מה היית יכול לעשות אחרת - הרגיש בסדר, ולא השיט של "שלוש תכונות טובות שלוש רעות") בזמן שהוא כרסם.

אז המשכתי לעוד שני ראיונות - שניהם בכיוון של דיזיין  - אחד ממש עם לכתוב על הלוח UML ואושר כזה - לא הרגשתי שהברקתי, בעיקר כי היתה איזו שאלה שהמראיין חידד שלוש פעמים עד שירדתי לסוף דעתו. השני מביניהם (והוא הראיון האחרון של אותו יום) נגע בדיוק בדברים שעבדתי עליהם בשנה האחרונה. התרעתי בפני המראיין על כך והוא ענה שיהיה ככה יותר כיף ומעניין מה אומר. קצת הפצצתי אותו (אל חשש, לא הסגרתי סודות מקצועיים!) והיה כמה פעמים שהייתי צריך להאיט כדי שיעקוב. לא הייתי צריך להמציא דיזיין, אלא בעיקר לשנות דברים שאני מכיר טוב מאוד, כדי שיתאים למסגרת שהוא נתן. סיום לעניין!

מעט אח"כ הם חזרו אלי עם הצעה. הם הפתיעו לטובה עם משכורת גבוהה (יחסית לכאן, בכל אופן), וגם בישראל לא הייתי מתבייש בה. כמובן שקיבלתי אותה בשמחה, ואז התחיל שלב הטופסולוגיה, שאני עדיין בעיצומו. אני מתחיל לעבוד שבוע הבא, ונראה שהטפסים יסגרו רק אז. כמו כן הם גם עושים Background Check באמצעות חברה חיצונית, ובו מבקשים פרטים על 3 מעסיקים קודמים בטווח של 10 שנים! 

מתברר שהחברה החיצונית הזו אכן מתקשרת. אני לא יודע אם הם ביררו עם האוניברסיטה, או אם כל המעסיקים, אבל הם כן התקשרו למעסיק הראשון שלי בהייטק, שזה אומר לפני יותר מ7 שנים! למזלי עדיין נמצאת שם ה-HRית המקסימה שהיתה גם בזמני (היא עושה שם הרבה יותר מזה למעשה!), והיא גם שאלה אותי האם מותר לתת מידע, ככה אני יודע שפנו אליהם.

בקיצור - שבוע הבא נגמר לי החופש, ונקווה שאמות המידה המקומיות לעבודה קשה יהיו קצת פחות קיצוניים ממה שכבר קיטרנו עליו בעבר. 

הדובדבן שבקצפת הוא שהמשרד הוא 5 דקות הליכה מהבית! נראה שבאמת נסתדר יפה בלי רכב בשנה הקרובה :)