לא בטוח שהתרגום נכון אבל ניחא.
היום E אירח את N שבא לבקר, ואולי תשמעו בהמשך על מעלליהם. אני בינתיים טיילתי עם קבוצת המטיילים שהצטרפנו אליה. הפעם היו מספיק רכבים כך שפיליפ אסף אותי מהבית. בדרך עצרנו אצל אחותו המליאנית שגרה בשכונה של עשירים בצפון ואנקובר. מבחוץ לא נראה שזו שכונה יקרה, פרט למרחק בין הבתים. המבנים עצמם לא היו גדולים או מקושטים מבחוץ. כשנכנסתי לאוטו של פיליפ היה קטע מביך שבו פיליפ בא לחבק אותי ואני לא שם לב ולוחץ לו את יד שמאל במקום. אבל הוא בחור קנדי אסלי מאדמונטון ולא התרגש, אלא הסביר לי שפה מתחבקים. מזל שקיבלתי את ההכנה הזו, ויישמתי את ההוראות כשהגענו לנקודת המפגש וחיבקתי את כל מי שהכרתי מהמפגש הקודם. עם החדשים לחצתי יד, ואני מניח שבפעם הבאה נתחבק גם.
בתחילת הדרך ראינו את פריחת ניצן הבואש (Skunk Sprout) - זה השם שהם נתנו לו. הוא הפרח הראשון שמבשר את בוא האביב. הוא גם קצת מסריח ולכן שמו.
 | |
|
חוץ מיער הגשם היפהפה והנהר השוצף
 |
| נהר ויער |
האטרקציות כללו סכר עצום שסוגר את אחד משלושת מאגרי המים הגדולים של ונקובר. צילמו פה כמה סרטים ביניהם משימה בלתי אפשרית.
 |
| סכר |
וגם חוות הדגרה של דגי סלמון. רואים שם ממש את הדגיגים מחלונות קטנים, ויש גם כמה אקווריומים נוספים והסברים. הופתעתי לגלות שנוסף לאנגלית ולצרפתית היו הסברים גם ביפנית. הסיבה היא שהם היו שותפים פעילים בהקמת המתחם, וגם מסתבר שפעם היתה המון תיירות מיפן.
את הדגיגים מחזירים לנהר כשהם גדולים, וכעבור שנה הם עולים חזרה מהים כדי להשריץ.
התרשמויות איזוטריות:
- יצא לי לשאול מישהו אם יש שם דגים, וזרה גמורה שעברה שם נתנה לי הסבר בן דקה על הדגים, ואז המשיכה בדרכה
- היו שם שירותים ברמה שלא היתה מביישת בית מלון. מחוממים, עין חשמלית למשתנות ולברזים, מתקן לייבוש ידיים, ובעיקר נקיים ככה שאפשר לאכול מהרצפה
- המסלול היה מאוד נקי. נרשמו פחית רד בול אחת, שקית ופיסת נייר
- מדהים כמה הכל קרוב לבתים של אנשים
- כשראיתי את מאגר המים שאלתי מה יעשו אם ירעילו אותו. ככה גיליתי שיש עוד שניים כגיבוי, ושלעיתים סוגרים אותו כשרמת העכירות (Turbidity) של המים גבוהה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה