יכול להיות שכבר כתבתי על המוזרות הזו בבלוג אבל אני לא זוכר. מסתבר שלעיריה יש סמכות לאסור על אנשים לכרות את העצים שיש להם בגינה שלהם הפרטית. אפילו אם מרשים לכרות צריך לרכוש היתר. אם יש סיבה טובה לכריתה יאשרו, ואם לא אז לא, ולא מעניין אותם אם נמאס מלימונים ורוצים תפוזים. כל עוד עץ הלימון שלכם בריא ולא גורם נזק אתם תקועים איתו. מעניין אם משטרת העצים תעצור את מי שמייבש את העץ או משקה אותו יותר מדי וגורם למותו בטרם עת. כנראה שלא חשבו על התקנה הזו עד הסוף.
לא מזמן מישהי פה הרעילה עץ שהסתיר לה את הנוף. לפי התשקורת היה סביב זה סקנדל עצום, ובסופו של דבר היא שילמה בערך 50,000 דולר והתנצלה בצער קורע לב. לדעתי היא תהיה מוקעת מציבור לנצח. אנשים לוקחים ברצינות את הירוק שלהם פה.
בינתיים פריחת הדובדבן בעיצומה. מהפטיו שלנו רואים צמרת עץ מהמדרונות ולעיר יש ריח מדהים של פריחה בכל מקום. מדי פעם הריח המדהים מתחלף בצחנת חרא של פרות (דישון...), כך שזה קצת כמו רכבת הרים לאף. כל העצים הסגולים ורודים לבנים יפהפיים, ואני תוהה אם למרות הגשם לפרקים, אולי אפריל הוא החודש הטוב ביותר להגיע לונקובר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה