Make-Music Festival - Yaletown

השבוע, ביום חמישי אחרי הטסט, ביום ה(כמעט) הכי ארוך בשנה, החל מחמש בערב, נכנסו מבעד לחלונות המשרד קולות שירה ונגינה מהרחוב. מבט חטוף הראה להקת נוער, נוערים במלוא גרונם קאברים לא מרהיבים לגרין-דיי. 

מאן-דהו סגר את החלון, והקולות הפכו עמומים. קצת אחר כך התחילו להיכנס קולות שירה נשית (גוועלד?), והודעתי לO שלפני שהולכים הביתה צריך לבדוק את הקולות. בסוף יום העבודה גילינו שביילטאון התקיים באותו ערב פסטיבל מייק-מוזיק. האמת ששלחו לנו איזה מייל על זה, אבל לא באמת זכרנו את זה.

נחמד מאוד. אז לאורך הרחובות ה"נחשבים" של יילטאון (הומר, המילטון ומיינלנד) התפרשו להקות שונות ומשונות, וניגנו, מבלי לצפות שהקהל שעמד ונהנה וצילם ישים מטבעות בכיסויי הגיטרות שלהם. 

אני באמת מקווה שהעירייה כן משלמת להם משהו, אבל לפי כמות הנגנים שגררו מגברים וכלי נגינה על גבם, לתוך וממוניות, אני קצת בספק אם הם מקבלים גרוש מכל הסיפור הזה. 

את פנינו קידם האדון המצולם מימין, שעשה מוסיקה אלקטרונית, שיתכן שבחוגים שמבינים בדברים האלו המוסיקה שלו תיחשב טובה.

אנחנו לא כל כך מבינים או מעריכים את הסוג הזה, והמשכנו הלאה לקולות הבאס המסונתז שלו.

מכאן הפוסט הקוהרנטי פחות או יותר נגמר, ועובר לסדרה של תמונות מהאירוע.

מתארגנים לקראת הופעה, לפי הכלים נראה שהמוסיקה תהיה טובה יותר

שלט המתריע בפני הרכבים. כמובן שלא כולם שעו להודעה

דודה ששרה יפה דווקא. מזכירה את ג'ואן באאז ודומותיה

זאת שרה קצת פחות מוצלח

לנוכח המצב, נאלצנו לעצור לבירה וסמוקד מיט

בזמן האוכל החבר'ה החביבים האלו הנעימו את זמננו(?) עם רגאי מוצלח יחסית 

כששוחרת-הרפורמה-האגררית הזו סיימה לדבר, היא הרעישה עם הגיטרה למקצב התופים וגעתה במרץ ובזעם נגד עוולות העולם. העם דורש צדק חברתי, אבל במקרה הזה הוא לא נשמע כל כך טוב

אלו, לעומת זאת, נשמעו ממש טוב - היה להם סאונד טוב ושלם, שרו טוב, וקצת חבל שהתקפלו שיר אחרי שהגענו. ובנוסף, תמיד כיף לתפוס בקצה הימני של הפריים ילד מתרסק

אלו שרו מהר ומוצלח, ללא הגברה, מה שלא מאוד עזר להם, אבל היה קשה לעקוב אחרי המילים

גם בית-הספר לפסנתר העמידו דוכן. במקרה הזה המורה ניגן 

ילדי הבר-מצווה האלו הם התלמידים שעמדו לנגן אוטוטו

להקת בני-תשחורת נוספת. הם ניגנו סבבה, כולל כנר!

בדרך הביתה ראינו את המחזה קורע הלב הבא