עדכונים כלליים

בניגוד לבן זוגי, שיכול להפוך תליית וילונות לסיפור הרפתקאות בשלוש מערכות, אצלי תקבלו מבזקים.

שוק איכרים ופסטה פטריות

לכבוד הקיץ נפתחו באיזור כמה שווקי איכרים, והלכנו לבדוק את הקרוב יותר לביתנו. בדרך ראינו על הרצפה את הסימון הבא:

British Columbia Control Survey

עכשיו מצאתי באינטרנט מה זה - במסגרת מדידות מסמנים מקומות שעשו עליהם מדידות יסודיות של מיקום וגובה, ויחסית אליהם מודדים דברים אחרים. גאוני. משם המשכנו לשוק שהיה די קטן ואורגני. אין הרבה דוכנים. יש בשר, דגים, ירקות, מעט פירות, כל מיני דבשים ואגוזימים משונימים. לא התעכבנו כי לא היינו צריכים שום דבר, לא היה זול, ואנחנו לא מחבבים שווקים במיוחד. הטענה הירוקה שיותר טוב לקנות מחקלאי האיזור טרם שיכנעה אותנו.

הדוכן היחיד שקנינו בו היה דוכן הפטריות. מסתבר שאנחנו חובבי פטריות ושקל לפתות אותנו איתן.

מה גם שההעמדה היתה יפה להפליא, ושלראשונה ראינו איך גדלות פטריות מסחריות. היום הכנו פסטה עם הפטריות האלו, שמנת, בצל, שום ומעט יין אדום.

לחתוך, לטגן ולצמצם. כמה פשוט ככה טעים.

אנחנו אוכלים פסטה בסטנלי פארק

מסקנות: יצא טעים, אך לא שונה מפסטה פטריות עם השמפניון ופורטובלו הרגילות שיש בקוסקו. אולי אנחנו צריכים מתכון שיוציא מהפטריות הורודות והצהובות משהו יותר מעניין. בשלב הזה לא נלך במיוחד עבורן לשוק האיכרים.

שינויים בתקינה לגבי הגדרת משפחה

בריטיש קולומביה מצליחה להיות הפוכה לגמרי מישראל בכל הנוגע לחוקי המשפחה. השינוי המוצע עוד לא עבר, ואני לא יודע מה המשך התהליך עבורו, אבל אני בהחלט מופתע מהתוכן.

דבר אחד שיש שם זה שמי שמקיים משק בית משותף במשך שנתיים יחשבו כבני ברית זוגיות בלי לחתום על שום דבר. המשמעות הכלכלית של זה היא שהם חולקים את החובות והייתרות שהצטברו אצל בן הזוג החל מזמן תחילת המשק המשותף. בעיקרון זה אמור להגן על צד עני שחי עם צד עשיר, אבל אני יכול לדמיין איך צד שרלטן מפיל חובות על צד תמים. מי שלא רוצה צריך מיוזמתו לעשות פעולה שתמנע את הגדרת הזוגיות. לפי הכתבות זה אומר להוציא כסף על עורך דין, וגם ליצור סיטואציה מביכה בקשר - ללכת לחתום יחד שבעצם הם לא נשואים. יש לנו כמה זוגות חברים שמסרבים לעשות מסיבת חתונה, ואולי בשיטה הזו המדינה היתה מאלצת אותם להיות מוגדרים כנשואים כדי שכולנו נהיה מבסוטים.

מלון סילביה למי שרוצה להתחתן

השינוי המעניין באמת הוא בהגדרת ההורות. הם מתירים לילד עד חמישה הורים שונים. אחד זרעון, אחת ביצית, אחת רחם, ועוד שניים ספייר. מבחינת הרישום והאחריות יהיו לילד חמישה רשומים, והוא יוכל לתבוע את כולם על הזנחה. זה יאפשר לכל מיני מבני משפחות יצירתיים להיווצר. לדוגמא זוג גברים וזוג נשים יכולים להביא ילד יחד, והמדינה תכיר בארבע הנפשות הפועלות כהורים, כך שגם בלי זיקה ביולוגית לא ניתן יהיה לנתק את אחד ההורים מהילד בלי עילה מספקת, ברמה שדומה למה שקורה אצל הורים גרושים.

מדהים איך כל הגישה לעניינים פה שונה מישראל, וגם משאר העולם. אם במקום אחר צריך להתחנן להיות נשוי, פה צריך להתאמץ כדי לא להיות. לגבי השינוי השני אני מאוד מקווה שהוא יעבור. לגבי הראשון אני לא בטוח. אולי ביום מן הימים אעקוב מספיק כדי לדעת מי דוחף את השינויים האלו.

שמים כחולים עם עננים משתקפים מכיפת זכוכית

התכתבויות עם חברים בחוג ניהול

השבוע יש פרוייקט סיום בחוג ניהול. חולקנו לקבוצות, וכל קבוצה צריכה להעביר מצגת על נושא אחר. כיוון שכולנו עסוקים ומגיעים מכל קצוות ונקובר המעטירה, רוב העשייה התבצעה באימייל. כך גיליתי עובדה מפתיעה - חברי האחרים לקבוצה משתמשים בכל מיני שירותי אימייל משונים, שנותנים להם שרות די גרוע, והם לא מודעים בכלל לזה שיש בחוץ משהו טוב יותר. גולת הכותרת היתה כששלחתי להם מצגת ששוקלת בסך הכל 0.8M, שזה כלום כי גוגל מרשים 10M, והתוצאות נעו בין תגובה אוטומטית שאומרת שהמייל גדול מדי, דרך אחרת שאומרת שהתיבה של הלקוח מלאה, עובר אצל מישהו שקיבל את המייל בלי הקובץ ומסיים אצל מי שהצליחה לקבל את המייל והקובץ, אבל הקורא שלה נכשל בקריאת הקובץ עד תומו והיא נתקעה אחרי כמה שקופיות. אמרתי להם ששימוש בשירות דואר הגיוני כמו גוגל או הוטמייל היה משפר את חייהם. אני לא מבין אנשים שנראה להם הגיוני לקבל תא דואר פצפון אצל ספק האינטרנט, או חס וחלילה כאלה שמשתמשים במייל של העבודה. לאלים פתרונים.

מים שוצפים ליד הצ'יף בסקוואמיש

אקטואליה

יצא לי לדון עם מישהו מהעבודה על רמת הפשע בקנדה. מקריאת עיתון ברפרוף היה נראה לי שאין פה כמעט רציחות, בעוד שמקריאת העיתונים הישראליים נראה שכל יום אסון חדש ממשמש ובא. מסתבר שיש לא מעט. בשנה שעברה היו 554 רציחות, אבל הן לא מקבלות מקום בולט בעיתונים. לא מצאתי נתון רשמי על ישראל.לפי הכתבה הזו ב 2009 היו 135 רציחות. הנקודה שמעניינת אותי היא לא הביטחון האישי, אלא דווקא ההבדל מבחינת התשקורת.

פריחת הרודדנדרון

היו יכולים לעשות פה כתבת ענק כל יום על הרצח או שניים שהיו, ולא חסרים כאלו, אבל הם לא עושים. אם הדיווח מופיע הוא יהיה בעמוד הרביעי, ויקבל שישית עמוד. לפני החצי, אבל ממש לא הדבר הראשון בסדר היום. בכלל, כשאני קורא חדשות מישראל יש תחושה שכל כמה שבועות מתחלפת מכת מדינה, ושכל מכה מהווה סכנה קיומית. בין אם זה מהגרים לא חוקיים, יוקר המחיה, נוער אלים, גיוס חרדים - כל דבר הוא מכת מדינה. אולי אני לא מבין אנגלית מספיק טוב כדי לקלוט את הטון, ואולי יש מדיניות קונספירציה לטייח את הבעיות כדי שהקנדים יסתובבו עם תחושה שהמצב לא נורא, ובעצם המדינה על פי תהום וכל רגע עשויים לצאת מהיערות נאצים על דינוזאורים ולכבוש את המדינה.

פרג שאי אפשר לעשות ממנו אופיום

הפינה הטכנית מאוד

השבוע יצא לי לבלות אי אלו שעות של כתיבת קוד המרה בין מבני הנתונים הפנימיים למבני הנתונים שיכולים להישלח בין מחשבים. אני מתכוון להמרה בין Domain Model ל Data Transfer Object ולהפך. לא מדובר פה על המרה מסובכת עם לוגיקה, אלא על תמונת ראי מדוייקת, אותם שמות, פשוט לכתוב קוד משמים ועם פוטנציאל לטעויות אנוש. עצוב שהמין האנושי טרם הצליח למצוא פתרון יעיל יותר.

פסל צוחק, אחד מיני רבים בדנמן על דייבי