יום חמישי, 21 ביוני 2012

הוצאת רישיון נהיגה בBC

היום, בשעה טובה, עברתי טסט (ראשון...) ועכשיו אני מורשה לנהוג בבי-סי. היה מאוד משונה להיות שוב בטסט אחרי שאני נוהג 17 שנה(!).

אבל, ראשונים ראשונים, ואחרונים אחרונים. היום ה-21 ליוני, והייתי בטוח שהיום הכי ארוך בשנה זה היום, ואפילו חגגו את זה בשכונה כאן (פרטים נוספים בפוסט אחר, שיבוא בקרוב מאוד. אבל, כמו ש-D הפנה את תשומת ליבי - השנה הסולסטיס (ובעברית: נקודת ההיפוך) היה אתמול!  
הנה למדתי משהו חדש. 

אגב - מתברר שהשנה ב-30 ליוני מוסיפים שניה לזמן בכדור הארץ. כן, שניה, כדי לפצות על המסלול של הכדור. מעניין, הא? ובכל אופן - ההפרעה המשונה הזו לא היתה ממש מעניינת אלמלא היו לנו תהליכים בעבודה שצריכים להתחיל בדיוק במעבר היממה; ורואי-חשבון (שעבורם אני כותב קוד בסופו של דבר) הם אנשים חסרי חוש הומור, וחסרי יכולת לומר, נו, שוין, אז שניה לפה, שניה לשם, מה זה משנה. 
אז היינו צריכים לוודא שבתהליכים האלו כתוב נכון - שהזמן גדול ממעבר התאריך, ולא: קטן מ-שבריר שניה לפני מעבר התאריך.
עוד מעניין לציין שהחבר'ה בגוגל (לפי שמועות) עושים מריחה של השניה הזו לאורך כל ה-24 שעות של ה-30 ביוני. פיתרון מעניין. 

ולעניינו:
נכון להיום, ב-BC אפשר לנהוג על רישיון ישראלי 6 חודשים כתייר, ורק 3 חודשים כמהגר. מכיוון שלא חשנו צורך דחוף ברכב, נתנו ל-3 חודשים הראשונים לעבור בשלווה, אבל לקראת הקיץ (והאורחים החביבים שנשמח מאוד לארחם), לא יתכן שלא נוכל לשכור רכב, ועוד בצפון אמריקה!
המצב כאן טוב בהרבה מאשר בפרובינציות אחרות, שבהן צריך להוכיח באותות ובמופתים וותק נהיגה, כי אחרת נחשבים נהג חדש. כאן, במידה והרישיון הישראלי הוא מהחדשים, שבהם כתוב השנה שבה הוצא הרישיון, מספיק לעבור תיאוריה וטסט. 

ידידינו הגרמנים סיפרו לנו שהם רק היו צריכים לעשות תיאוריה עידכון: רק ענו על 3 שאלות, כי הם כידוע (וכך גם רישיונות אמריקאים), למדו לנהוג במדינה מתורבתת. כלומר כזו שהרשויות הקנדיות סומכות עליה, ולא במקום שרוכבים בו על גמלים במקום לנהוג באוטו.

אז צריך ללמוד לתיאוריה. כאן זה יותר קל בעיני, כי אין את כל הקשקושים על המנוע. בכלל אין. גל-הארכובה וגל-הזיזים. Right. את חוברת הלימודים לתיאוריה אפשר לקחת בחינם במשרדים של משרד התחבורה, או להוריד אוןליין
החוברת עמוסה בציורים צבעוניים, ומלאה במקרים ותגובות שמיועדים לבני 16 נלהבים: "אתה נוסע ברכב, והחברים מאחורה צועקים שתעקוף כבר את הרכב שלפניך. מה תעשה?" למרות זאת, מדובר בפאקינ' 180 עמודים משעממים שלקח לי יותר זמן מהראוי לצלוח. 
באחד העמודים שלה, בפרק שעוסק בזיהוי סכנות בכביש, מופיעה התמונה הבאה:

אותי זה הצחיק - everything that can go wrong, will go wrong! מה לא בסדר בציור? הצייר. רק חסר למצוא איפה אפי.
בכל אופן, בטסט בעיקרון הטסטר באמת מבקש בשלב כלשהו לזהות סכנות, ולקרוא בשמן בקול. האמת שלי הוא לא עשה את זה, אבל כנראה שלנהגים צעירים יותר הם כן עושים את הטקס הזה. 

אחרי שצלחתי את חוברת התיאוריה, השתמשתי בלינקים ששלחה לי I, והתאמנתי על שאלות דיי הרבה עד שהייתי מרוצה. 
אני מרוצה. האמת שאוןליין זה לא כל השאלות, והמבחן קצר יותר
המבחן האוןליין שלהם נראה בדיוק כמו המבחן האמיתי, ככה שאין הרבה הפתעות. לא צריך להירשם מראש לתיאוריה, אבל צריך להגיע לפחות שעה לפני הסגירה. אז הגעתי עם הפתיחה למשרד בדאון-טאון, וחיכיתי בדיוק דקה. 
הפקדתי את הרישיון הישראלי שלי (למשמורת - עכשיו שאני כבר מורשה, אני יכול לאסוף אותו בחזרה), נפרדתי מ-15$, צילמו אותי (הצילום הזה הוא רק לפרוטוקול, התמונה שתופיע ברישיון היא התמונה שמצלמים אחרי שעוברים את הטסט - אסור לחייך!), וניגשתי אל המחשב. 
צריך לענות נכון על 40 שאלות מתוך 50, ואם רוצים לקבל ציון יפה יותר, אז כשלא יודעים תשובה, לדלג! הדודה הסבירה לי שמקבלים את השאלות שמדלגים עליהן בסוף בחזרה, אבל יתכן שמגיעים ל-40 תשובות נכונות בלי לקבל חזרה את השאלות שלא יודעים. הציון לא משנה, אבל מתוך 42 עניתי על 40 נכון, ולא הייתי צריך לעשות עוד 8. 
הדודה הופתעה שחזרתי אליה אחרי 8 וחצי דקות, וזה אחרי שהייתי יסודי. לא באמת מדע-טילים. צויידתי בצעטאלע (חתיכת נייר) שהוא הרישיון הזמני שלי, שהוא מוגבל - אסור לנהוג לבד, חייבים מלווה מנוסה וכו', והוא תקף ל-3 חודשים.
עידכון - פרטים נוספים (על תוקף הרישיון הזמני, ועל בדיקת העיניים) כאן.

עכשיו טסט. אפשר לקבוע טסט אוןליין (איזה כיף!), אבל צריך אוטו בשביל זה. למי שלמד נהיגה בארץ זה נשמע משונה, אבל הרבה אנשים פה בכלל לא לומדים אצל מורה, אלא לומדים אצל ההורים, על האוטו של ההורים, ועליו גם נבחנים. יותר מזה, במעבר בין רישיון דרגה 7 (נהג צעיר) ל-5 (בלתי מוגבל) צריך לעשות שוב טסט (בעצם האחד שאני עשיתי) - ואליו הרבה פעמים אנשים מגיעים עם האוטו של עצמם. אחד מעמיתי לעבודה התלונן שהוא נכשל בטסט כי נורא קשה לו לנהוג כל כך לאט באוטו שלו, ומי זה בכלל הדוד הזה שאומר לו איך לנהוג.
T יעץ לקחת שיעור לפני הטסט, כי יש כאן כמה הפרעות שלא מוכרות לנהג הישראלי, וגם יעץ לעשות את הטסט במקום שקל לעבור: פורט-קוקיטלם למשל, כי אין שם הרבה תנועה, ובערך רק מסלול אחד שמכסה כל מה שצריך. אבל, בגלל שקל שם, הטסט הקרוב שם היה לבעוד יותר מחודש. תודה רבה, אני אנסה את מזלי בונקובר גופא. אז קבעתי טסט לשבוע אחרי, ושלחתי שאלה לרביי-שמוליק, אם הוא מכיר מורה לנהיגה בונקובר. 
בהיותו רב פעלים ומכיר את כולם, שמוליק הפנה אותי ל- J: יהודי טוב, מדבר במבטא לונדוני דיי כבד, וחביב מאוד. 
דיסקליימר - יתכן שמחירי השיעורים ישתנו, כאן אני כותב את מה שהיה לי.
יכול מאוד להיות שהייתי יכול להסתפק בשיעור אחד, אבל קיבלתי את עצתו של J, ולקחתי שני שיעורים - הראשון באורך שעה וחצי (ומחיר 75$) והשני באורך שעה במחיר 65$ (יום לפני הטסט, כי ביום הטסט הוא לא יכל). בנוסף צריך "לשכור" את הרכב למשך הטסט - עוד 65$. 
מחירים נוספים: 50$ למשרד הרישוי עבור הרישיון, ו31$ עבור הטסט. 

לשמחתי האוטו של J הוא טויוטה קורולה, כמו שהיה לנו, רק אוטומטי ולא רובוטי, ככה שהכרתי את הרכב דיי טוב. זה אוטו של מורים לנהיגה, אז יש לו דוושות גם בצד של הנוסע, מלא מראות, ולמרבה ההפתעה, גם הגה נוסף, כמו של מגי סימפסון!

הוא אמר שהמהנדסים של טויוטה הכינו את הרכב ככה שמאוד קל להוסיף עוד הגה, ואני פירשתי שהם כנראה משתמשים באותו פס ייצור לרכבים שנוסעים בצד ימין ובצד שמאל. 

ההפרעות המקומיות שהפריעו לי:
  • פניה ימינה ברמזור אדום. לא באמת קשה, וגם לא נורא - כי בטסט אתה לא מחוייב לפנות כשאדום.
  • 4way-stop - צומת שלכולם יש עצור, ומי שמגיע ראשון עוצר, אבל גם נוסע ראשון. זה בחיים לא היה עובד במקום שנוהגים בו בפראות (הממ, איטליה?), אבל כאן זה עובד. כשהגעתי לכאלו היססתי וגנבו לי את זכות הקדימה. המורה אמר שהוא מכיר את הג'יפ הזה, והוא ינזוף בנהג הזה!
  • סקול-זון - תמרור צהוב זרחני, שמתריע על איזור ביצפר. הוא יודע להגיע עם שלט הגבלת מהירות, או בלי. אם נוסעים לאט כשאין הגבלה, זה לא טוב. 
  • פניה שמאלה ברמזור ירוק - התנועה ממול ממשיכה! גם להם וגם לי יש ירוק! אגב דברים שלא יעבדו איפה שנוהגים בפראות... הדובדבן שבקצפת הוא שאמורים לזחול מעבר לקו העצירה, ואם התנועה ממול לא מאפשרת, כשיש לי צהוב, לפנות שמאלה. זה לא נחשב לגנוב את הצהוב אלא - you are already committed. זה לא קל לי. למרות שלפני 3 שנים נהגתי בסיאטל ופרווריה בלי להתרגש יותר מדי מהפטנט הזה, עכשיו כשזה טסט, זה סיפור אחר. היססתי במקומות האלו, והמורה אמר לי להיות יותר אסרטיבי. שאלתי אותו בחיוך אם לנהוג כמו בתל-אביב. הוא ענה "לא לא! אתה רוצה לעבור את הטסט, לא?!"
  • שולדר-צ'ק: כשעוברים נתיב וכשפונים, אמורים לבדוק את השטח המת  בסיבוב מלא של הראש, משל הייתי ינשוף! לא באמת קשה, רק צריך לזכור לעשות את ההצגה הזו בכל מעבר נתיב:

יכול להיות שלאחרים יש דברים מאתגרים אחרים, למשל חניה, או לנסוע לאט, או מהר, או השד יודע מה, אבל אלו היו הדברים שאיתגרו אותי. 

תמונת עננים עם שקיעה, מאתמול, הסולסטיס האמיתי, סתם כדי שלא ישעמם
המורה אסף אותי מתחנת הסקיי-טריין, ונהגתי אל משרד הרישוי בפוינט גריי. שם נרשמנו, והוא החליף דאחקות עם הפקידה, שכן שעתיים קודם הוא היה שם עם תלמידה אחרת. הוא הסביר לי שבסיום הטסט הבוחן יעבור על הדברים שעשיתי טוב, ולא טוב, ורק אחרי זה (אוי, המתח!) יאמר אם עברתי או לא. 
צחקתי ואמרתי לו שבישראל זה לא עובד ככה - הטסטר יוצא מהאוטו, ורק אחה"צ, או למחרת, המורה מספר לך אם עברת - וזה כדי שלא תהיה אלימות של נכשלים מול הטסטרים. הוא דיי נחרד מזה.

הבוחן שלי יצא, הציג את עצמו - בחור אסייתי נחמד - שאל קצת שאלות, וניגשנו לאוטו. הנעתי, הדלקתי אורות, ואז הוא עושה סיבוב בטיחות, לראות שהאוטו תקין (אי אפשר לצאת לטסט בלי זה): וינקרים, אורות בלם, אורות רגילים וגבוהים, צופר, ואיתות יד לפניות (ברצינות!):
במהלך השיעורים המורה הכיר לי צמתים מרושעים במיוחד, וגם פעם אחת נסענו לדאון-טאון, "אם כי מאוד לא סביר שהוא יקח אותך לכאן, זה ישרוף את כל הטסט."
ועכשיו ילדים, כולם יחד: לאן הטסטר לקח אותי? רמז כאן

לפני הנסיעה, הטסטר התקין מראה קטנה על השמשה, ובמהלך הנסיעה שמתי לב שהיא מכוונת ככה שהוא בדיוק רואה את העיניים שלי - האם אני סורק את הכביש לפני כהלכה. רציניים. 
ממשרד הרישוי פנינו שמאלה בסמטה, ובקצה ימינה. מזל שראיתי את הביצפר ממול (עם מלא ילדים רועשים בחצר) ככה שניחשתי שאני בסקול זון עם הגבלת מהירות. ביציאה מהסמטה הזו זה קצת מלכודת, כי כשפונים בה ימינה אין שום שילוט או רמז, אבל את המכשלה הזו עברתי. 
הגענו לפניה שמאלה ברחוב ארבוטוס, ושם בעיקרון לפניה שמאלה יש נתיב נפרד וגם יש ברמזור חץ שמאלה - כשהוא דולק, לא תבוא לי תנועה ממול. הגעתי אל הרמזור כשאני רואה רק את הירוק היציב, וזחלתי מעט קדימה, אבל היתה הרבה תנועה ממול. ואז התחלף הרמזור לצהוב, ולא לקחתי. אפילו הסברתי בקול שאני מעדיף לחכות לחץ הירוק, אבל זו טעות: כבר זחלתי מעט קדימה (לא הפרעתי לתנועה) ובעיקרון בצהוב הייתי אמור לנסוע. הטסטר עיווה את פרצופו ורשם משהו. אוף.

משם הוא לקח אותי לרצף של פניות שמאלה ברמזורים, שאת כולן עשיתי כמו שצריך, ואז שירכנו את דרכנו לרחוב גרנוויל. עוד כמה רמזורים, והופ, על גשר גרנוויל. כאן מותר 60! בכניסה לדאון-טאון נתקלנו בתנועה דיי כבדה, ולקח לנו 5 דקות עד שיכולתי לפנות לרחוב דייווי. בזמן ההמתנה עבר אמבולנס, למרבה המזל ממול, ככה שלא הייתי צריך לעשות שמיניות באוויר כדי לפנות לו דרך. 

שאלתי את הטסטר אם זו נחשבת כבר ראש-האואר, והוא ענה שכן. מכאן השיחה התגלגלה למחוזות קצת משונים. סביר היה שסיפרתי לו שנהגתי בעבר על רכב כזה, רק רובוטי (עם הסבר), אבל זה שהשיחה הגיעה לכך שהוא סיפר לי שהוא לא מרשה להורים שלו לשמור על הילדים שלו (כי אבא שלו ניסה להאכיל את הילד ממרח בוטנים, ועוד לא יודעים אם הילד אלרגי!), ושהוא ממליץ לי לעשות ילדים לפני גיל 40, אלו כבר כיוונים משונים לשיחה במהלכו של מבחן נהיגה. 

הייתי הרבה יותר רגוע כשהשיחה התגלגלה, לקח 5 דקות על דיווי עד שפנינו בבורארד, הופ על הגשר, ולא הרבה זמן אחר כך הגענו חזרה למשרד הרישוי.
חניה ברוורס (לא במקביל), קלי קלות, וסיימנו. 
הוא מיד אמר - מזל-טוב, עברת, הדבר היחיד הוא הרמזור שמאלה ההוא. תודה, שלום. 

הטסטר תפעל את התשלומיה (כזכור, 31$ לטסט), ואת המצלמה, ושיחרר אותי עם צעטאלע - עכשיו מותר לי לנהוג, באופן בלתי מוגבל!
תוך 30 יום צריך להגיע רישיון הפלסטיק.
לסיום, תמונה של מיצי מנמנמת בקופסת העגבניות, אחרי סירוק, כדי שלא יהי הפוסט משעמם מדי





4 תגובות:

  1. תודה על הפוסט המפורט.

    השבמחק
    תשובות
    1. בשמחה! חששתי שזה ארוך מדי :) אבל אפשר לדלג על הדברים הפחות רלוונטים לנושאי הרישיון אם רוצים.

      מחק
  2. היי,אנחנו עוברים ביולי למונטריאול מכל ההתרגשויות והחרדות, שלי הפרטי היה הוצאת רשיון נהיגה.הפוסט הזה היה במקום מבחיניתי ולעניין .תודה.אשמח לעוד המלצות לנחיתה רכה .תודה מאיה

    השבמחק
    תשובות
    1. הי מאיה,

      קודם כל בהצלחה, ושיעבור בקלות!
      העצה הכי טובה, נראה לי, זה במידת האפשר, אם חברים יכולים לעזור לכם לשכור דירה להתחלה בשלט רחוק, זה הרבה יותר נוח מאשר להגיע למלון לשבוע-שבועיים. גם אם לא, לא נורא :)

      לגבי הרישיון - הייתי בודק איך זה עובד בקוויבק - יכול להיות שיש פרוצדורה מציקה כמו בטורונטו, לגבי הוכחת וותק הרישיון. בBC זה לא בעיה, בטורונטו זה כן. את יכולה לשאול בפורום ישראלים בקנדה, יש מספיק קוויבקאים שם.

      שוב בהצלחה!

      מחק