לפני כמה שבועות סיפרנו על הביקור הראשון של מיצי אצל הוטרינר, ועל כך שהיא ניצחה את הוטרינרית, ואת העוזרת שלה, ואף לא חוייבנו.
אז המפלצת המתוקה והתמימה (עלאק) יצאה עם טיפות, אנטיביוטיקה, ומרשם לאנטי היסטמין (ריאקטין) במינון קטן מאוד.
לא נתנו את הריאקטן, נתנו אנטיביוטיקה לפי המרשם, ואת הטיפות. האנטיביוטיקה היתה בכדורים, ולמרבה המזל אפשר פשוט לרסק אותם לאבקה, ולשים לה באוכל הרטוב. הגרגרנית הקטנה מתנפלת בתאווה של מורעבים על אוכל רטוב, ולא שמה לב שהטמנו לה תרופות.
 |
| חומוס ביתי, שהתחיל כגרגרירים |
הטיפות, לעומת זאת, הן תענוג צרוף. פעמיים ביום, בעת הנמנום שלה, אחד מאיתנו פותח את הטיפות בשקט, והשני מתיישב עליה ולופת אותה בנעימים. עד שהיא מבינה מה קורה כבר טיפה אחת הולכת לאוזן אחת, ועד שמגיעים לשניה יש כבר נהמות לא מרוצות. אם לא מחזיקים את הראש הזערורי שלה עוד רגע, מיד היא מטלטלת אותו ומשפריצה את הטיפות לכל עבר. לכשתשוחרר, תימלט מהר ותעמוד, נעלבת, בצד. זה נמשך בערך דקה, ואז היא הולכת לאכול משהו.
השילוב של האנטיביוטיקה והתרופות לא עשו רושם על הגירודים. היא המשיכה להתגרד באופן דיי נמרץ, והיה נדמה שנאלץ לשים לה את ה- cone of shame, אך מכיוון שידענו שהיא לא משתפת פעולה עם קולרים, לא באמת רצינו.
 |
| התחילה עונת ספינות התענוגות העוגנות לחופינו, פורקות תיירים |
לקראת סוף הטיפול ניסינו לתת לה פעם אחת ריאקטין, מה שגרר תנועות מעיים רכות במיוחד, ודיי לחכימא.
אחרי עוד כמה ימים, כשהיה ברור שהתרופות לא עזרו, והגירוד לא משתפר, החלטנו שצריך לקחת אותה שוב לוטרינר. הלכנו שוב ברגל לוטרינר הקרוב, מיצי בכלוב, מייללת בקול נכאים על העוברים ושבים.
 |
| חתול הבית השני של המרפאה ליד הבית |
וטרינר הבית היה הפעם, והוא החליט שהוא גם ינסה לבדוק את מיצי (הידועה בכינויה "חתולת השאול" בקרב חברותינו) - מה שגרר נהמות, יללות ואיומים, ואחרי שתי דקות הוא חזר עם טפסים שמרשים לו לטשטש אותה. כמובן שחתמנו, וביקשתי שיעיף מבט בפה שלה כל עוד היא מטושטשת (מי שמנסה לעשות תעלול כזה כשהיא ערה, משלם ביוקר...), והשארנו אותה שם, מחכים לטלפון.
אחרי שעה וקצת הם התקשרו אל O והיו מסתוריים ומאיימים כאחד - נפל לה ניב בבדיקה, יש לה מצב שיניים איום, וצריך לעקור לה אותן, וזה יעלה לפחות $1000. כמו שאמר סמוג: "Thieves! Fire! Murder!"
היה נשמע לי משונה, והייתי באמצע ישיבות, אז הודענו להם שנרצה second opinion, ואספנו אותה. הם ציידו אותנו בניירת ובלינקים מפחידים על מצב השיניים, ובסטרואידים לטיפול בגרדת. וגם קיבלנו את הניב הנפול - ניב תחתון.
מצב השיניים נקרא Tooth Resorption - ואי אפשר לחזות אותו, אי אפשר לטפל בו, והמחקרים חלוקים אם זה נגרם מהזנחת השיניים שלהם. קצת כמו אוסטיאופירוזיס רק לשורשי השיניים שלהם. עגום.
החדשות הטובות הן שאחרי כמה ימים בודדים הגרדת עברה והתחילה להחלים, ומאז הגרדת נעלמה ומצבה טוב.
 |
| הפגנה מתחת לבית. אם הבנתי נכון זה נגד אוכל מהונדס גנטית. http://www.march-against-monsanto.com/ |
ד"ר ניקי לעומת זאת, לא מאמינה בטשטוש על הדייט הראשון (כך אמרה), ואם יש חתול מרושע, מנסים קודם בבית כדור טשטוש, ואז נותנים את הכדור בבית, ומביאים אותה מנומנת, וכך כל התהליך פחות טראומטי למשופמים הקטנים והמרושעים.
 |
| יפיפיה שנצפתה ברחובות ונקובר |
O לקח אותה אל ד"ר ניקי בלי טשטוש, ומיצי שוב נתנה הופעה, ולא נבדקה כמו שצריך. לעומת זאת היא מיד נתנה הפניה למרפאת שיניים לחיות הנמצאת על גבול ונקובר/בורנבי. קצת כמו רופאים מומחים לאנשים בקנדה, הם התקשרו אלינו לקבוע תור, ולא להיפך. משונה - אבל לפחות היה תור קרוב.
העמסנו את עצמנו ואת הפרוונית הקטנה ב- car2go, ויצאנו למנסע. הגענו בקלות - לא מאוד זולים, אבל הgps שלהם יעיל דיו. בבית החולים מילאנו שוב טפסים, וכמובן התברר שעשינו בחוכמה שהבאנו את הסטרואידים, כי כמובן שלא זכרתי איך קוראים לזה, ומאוחר יותר התברר שזה מגביל את סוג משככי הכאבים שאפשר לתת לה.
הרופאה קיבלה אותנו יפה, ומיצי כמובן ניסתה לרצוח אותה. That's my girl. קיבלנו הסבר על המצב, התהליך, והערכת מחיר - יקר כנראה יותר, אבל לפחות יש פירוט מראש והסברים רבים - גם את האוכל היבש שלהם הם לא באמת צריכים ללעוס, וזה שלא יהיו לה הרבה שיניים לא צריך להפריע לה לכרסם בתאווה. אם נביא יום אחד חתול נוסף, יתכן שהיא לא תהיה המלכה הבלתי מעורערת כמו שהיתה עם חתוש, אבל בואו לא נשכח שעוד יש לה ציפורניים חדות ונפש שוחרת קרב.
 |
| חתול הבית של מרפאת השיניים |
השארנו אותה שם, בעודי מהרהר בעוגמה שהיא הולכת להפוך להיות סבתא מיצי - ללא שיניים. אחר הצהריים התקשרה הרופאה לספר שהכל בסדר - ואמנם היה צריך להוציא את הניבים העליונים, ועוד כמה שיניים, את הקטנות מקדימה השאירו, וכך גם עוד כמה בפנים.
נסעתי בחזרה לשם, שוב עם car2go, הפעם עם התנועה. אמנם לא פקקי איילון דחפניים ואיומים, אבל תנועה. לא התגעגעתי. מיצי היתה מעט מנומנמת בכלוב, וסיפרו לי שעשו לה מניקור/פדיקור בעודה מנומנמת, אבל כשהתחילה להתאושש הם לא הצליחו להוריד לה את התחבושת שהחזיקה את העירוי (אחרי שהציאו את העירוי כמובן), וגם לא הצליחו לקחת ממנה את השמיכה שכירבלו אותה בתוכה כדי שיהיה לה חם. מערפילי ההתאוששות היא הגיבה בעדינות אופיינית, והם נסוגו בפחד. מתוקה שכזו.
 |
| צולם לאחר המאורעות |
הרופאה הקדישה לי רבע שעה של הסברים, כולל להראות לי תצלומי רנטגן של השיניים - אני לא באמת יודע לקרוא אותם, וגם אצל רופא השיניים שלי אני לא באמת רואה כשהוא מצביע על בעיות. היא גם הביא מודל של לסת חתול, והסבירה עוד, כולל על התפרים שימסו לבד, ולמה לשים לב בהתאוששותה (רק אוכל רטוב שבוע, לוודא שהיא אוכלת, ועושה צרכים). היה דיי יקר, אבל לא עבר את שני שליש הערכת המחיר המקסימלית שנתנו לנו.
יצאנו משם עם משככי כאבים מוכנים מראש במזרקים קטנים (ללא מחט!) שאותם צריך להשפריץ לה לפה (פחד!), או לדחוף לאוכל, ואפשר לערבב עם הסטרואידים. כך עשינו ולמרבה ההקלה היא לא שמה לב. בבית היא יצאה מהכלוב, ולא היתה חתול-מסטול. היא צלעה טיפה בגללל התחבושת, שאותה היא הרשתה לי להוריד לה, ולא צלעה כלל אחרי זה.
הקטע המעט עגום היה שכל פעם אחרי שנתנו לה משככי כאבים היא היתה עוד יותר מנומנמת מהרגיל, אבל לפחות התנחמנו בזה שלא כואב לה כנראה. תיאבון היה, ולאט לאט ירד מינון משככי הכאבים.
 |
| שמעתם שסוף סוף יש מה לקנות באמאזון בקנדה? |
תוצאות בדיקות הדם שלה גרמו לד"ר ניקי להורות על אנטיביוטיקה, ורכוב על אופניים נסעתי לקחת את התרופה. חתולים מפנים רעלים בעיקר עם הכליות, בשתן, ומכיוון שמהלנו את האוכל הרטוב עם הרבה מים, היא השתינה כראוי. לעומת זאת לקח למיצי כמעט 4 ימים עד שהואילה לכבד אותנו בתוצרת מוצקה יותר, אבל מתברר שאחרי ניתוח זה בסדר - רק אחרי שישה ימים מתחילים לדאוג.
בנתיים כבר עברו שלושה שבועות, והיא מאוששת לחלוטין. מקבלת רק מעט סטרואידים (חצי כדור כל שלושה ימים), ישנה איתנו כרגיל, ומנסה לאכול חצי מהאורחים שלנו. גם בלי ניבים מתברר שהיא מאיימת דייה. היא גם מכרסמת את האוכל היבש בדיצה. אמנם לא שומעים קולות כירסום ופיצוח, אבל לא נראה שזה מפריע לה לזלול. היא לא יורדת ולא מעלה במשקל.
 |
| מכרסמת אורחים |
במשך כמה ימים קראתי לה גלוקטא, אבל זה לא תפס. כפי הנראה בשנה הבאה נצטרך שוב רנטגן, ויתכן שעוד שיניים יצאו.
יש ביטוח רפואי לחיות, אבל הוא לא זול בכלל, וממש לא בטוח שהוא היה כדאי - ובכל מקרה עכשיו כבר לא יבטחו אותנו נגד מחלות שיניים עבורה.
לא ידעתי שיש מרפאת שיניים לחתולים...
השבמחק