יום שני, 13 במאי 2013

נהלי בחירות בקולומביה הבריטית ובקנדה בכלל

יש עכשיו בחירות לקולומביה הבריטית, אז גיליתי כל מיני דברים מעניינים על התהליך.

הזדהות

כיוון שאין חובה להחזיק תעודת זהות רשמית, הגישה היא מאוד ליברלית לגבי אמצעי ההזדהות. לפני שעברנו לפה היה לי מאוד ברור שבכל המדינות בעולם יש כזה דבר, ולא העליתי בדעתי אילו בעיות זה פותר, או איך מדינה יכולה להסתדר בלי זה. מזל שבמגזין הקהילה הגאה ועדת הבחירות פירסמה הוראות הצבעה, וכך גיליתי שהאפשרויות נעות בין תעודה ממשלתית אחת עם שם, כתובת ותמונה עד לשני מסמכים שיחדיו כוללים את שם המצביע וכתובתו. דוגמאות למסמכים הם מכתב מבנק, חוזה שכירות, מכתב מחברת ביטוח, מנוי לאוטובוס, חשבון חשמל, צמיד בית חולים, כלי קיבול של תרופות מרשם וצ'ק בנקאי. אלו רק דוגמאות למסמכים, הרשימה המלאה ארוכה יותר. רוצים שגם העניים והנרקומנים יוכלו להצביע, ולכן הרחיבו את האפשרויות כך שיכללו דברים שבטוח יש להם כמו תרופות.

הצבעה מראש

רק חצי מהזכאים לבחור מממשים את זכותם, וגם לא מקבלים יום חופש, ולכן יש שבוע להצביע. מותר לכל אחד לבחור רק במקום שבו הוא גר, ושם יש פנקס בוחרים, כך שלא אמורים להצליח לרמות את המערכת ולבחור כמה פעמים. כמובן שזה לא חוקי לרמות וזו עבירה פלילית עם מאסר בצידה. ביום הראשון של ההצבעה מראש יש תורים, אבל בשאר הימים אין המתנה ארוכה.
אריה קטן, במעבר מעל גשר שער-האריות

גם מפלגות שלא נבחרו מקבלות מימון

מכיוון ששיטת הבחירות כאן מייצרת מצב של מעט מאוד מפלגות בפרלמנט (שתיים גדולות ונדיר שמפלגה נוספת משרבבת נציג אחד אולי), יצרו מנגנון שבכל זאת מאפשר למפלגות קטנות לקבל מימון ולהחזיק אותן קיימות. אם הן מקבלות מספיק קולות הן מקבלות מימון סימלי למרות שאין להן נציגות. כך יוצא שבכל זאת יש ארבע מפלגות עם נוכחות, למרות שרק אחת בשלטון עם רוב די מוחץ ועוד אחד צועקת בפרלמנט מהצד. עוד שתי מפלגות עושות רעש מבחוץ.

התרמות במלוא המרץ

נרשמתי לקבל עדכונים מכמה מפלגות, מתוך הנחה שיספרו לי מה הן עושות ומה הם מתכננות לעשות. במקום זה קיבלתי בעיקר מבול של תחינות לכסף, נסיונות כושלים לגרום לי ליסורי מצפון, סיפורים קורעי לב על איך שהמפלגות האחרות קונות המון פרסומות וגם אנחנו צריכים כסף. גם בישראל פנו אלי בבקשות למימון, אבל הרבה פחות והרבה יותר בעדינות. יש מדרגות פטור ממס לתרומות, כך שתרומת 100 דולר נותנת זיכוי מס בסך 75 דולר, שזה די הרבה. התקרה היא 500 דולר, מעבר לזה אין פטורים.

סיכום

כמו בהרבה דברים אחרים, מרשים כמה שהכל פה הגיוני. מדינות אחרות מוזמנות ללמוד וליישם.

2 תגובות:

  1. גם מי שלא רשום בפנקס הבוחרים יכול להצביע.
    לפני הבחירות הפדראליות עברתי כתובת, באתי לקלפי שלא הייתי רשום בה, נרשמתי על המקום עם שני מסמכים מזהים והצבעתי.

    עקרונית אין בעייה שתדפיס לעצמך 100 חשבונות גז ו-100 חשבונות מים, תלך למאה קלפיות ותצביע.

    לא כ"כ הבנתי איך התיאור שתיארת את עניין חוסר התעודה האחידה עונה להגדרה של "הכל פה הגיוני".

    ועוד לא דיברנו על עניין גניבות הזהות שחוסר התעודה מייצר.

    השבמחק
  2. I like the proportional election system much better though. It gives you more choice (at least it should) and it's fairer. Of course there should be a threshold (maybe 5%) for parties in order to get seats in the parliament. It works well in other parts of the world.

    השבמחק