היו כמה ימים חמימים בתחילת מאי, אז יצאנו לטייל באחו. לשם שינוי נסענו לכיוון קוקוויטלם, לשמורת
איצטרובל בורק,לטיול אביבי שתוכנן להיות קליל. המסלול מתחיל בשלוש מאות מטר ואמורים לעלות לגובה אלף ומאתיים מטר לתצפית מרהיבה על הערים. למרבה הצער אנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף את עונות השנה פה, אז חשבנו שזה שחמים, נעים וקיצי למרגלות ההר אומר שהשלג הפשיר ממעלה ההר ומספיק ציוד קיצי.
עוד פרט שלא היינו מוכנים אליו זה רעשי המטווח שליוו אותנו בתחילת המסלול. אולי יש אמת בסיפורים על האנשים מלב היבשת שאוהבים את הנשק, האלכוהול והצוואר האדום שלהם.
בערך בגובה שמונה מאות מטר המסלול התחיל להיות מכוסה שלג, והיינו צריכים לעקוב אחרי עקבות של אופנועי שלג. באיזשהו שלב הם המשיכו לראש ההר ואנחנו מיצינו את הדשדוש בשלג ופנינו להמשך המסלול המעגלי חזרה. היה קצת יותר מאתגר כי איבדנו את המסלול, אבל לא דאגנו כי הראות היתה מדהימה ולא היתה סכנה של אובדן כיוון. הצלחנו להיתקל בנחל עם יותר מהים מהכמות הרגילה לכבוד הפשרת השלגים, אז אחרי היסוסים פשוט נכנסנו למים עד הברכיים והתמודדנו עם הנעליים הרטובות.
 |
| מיץ גרביים |
 |
| טרקטור טוב חורש גם בבוץ |
אמנם יצא טיול יותר ממושך, אבל הדשדוש בשלג היה חוויה, וגם היה מעניין שהאויר חם ומהשלג נושב קור. אולי ליתר ביטחון בפעם הבאה שאנחנו עולים לגובה במאי נביא נעלי שלג. היה יום עם ראות מצויינת, בחדשות אמרו 48 קילומטר, ואכן כנראה שהצלחנו לצלם את דלתה ואפילו את האי ואנקובר.
בדרך חזרה אכלנו
במסעדה שקיבלה ציון טוב ב Yelp, ובמבט ראשון נראתה לא מי יודע מה אבל בכל זאת נתנו לה צ'אנס ולא התאכזבנו. השירות היה מצויין, האוכל היה טעים והקינוחים מצויינים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה