איך כמעט הגענו לאגם אלפין

אחרי החום שהיה לנו ביום שבת, הגיע יום ראשון סגרירי וגשום, אבל למרות זאת נסענו עם חברים לאגם אלפין שליד סקוואמיש. בבוקר זכיתי לקבל הצצה למה שמחכה לי בחורף - לקום לאפור שבחוץ ממש לא עושה חשק לצאת מהמיטה. מזל שכבר קבענו ולא היה נעים לי לבטל. התחזיות היו סותרות, מקור אחד אמר סופות רעמים, ומקור שני אמר ממטרים פזורים. בסוף השני צדק.

אביב למטה

הדרך מתחילה סלולה ונחמדה, ואחרי כמה קילומטרים פגשנו רוכבי אופניים שהזהירו אותנו שיש שלג והם לא הגיעו לאגם, אבל המפל מאוד מרשים בגלל הגשם. המשכנו ואכן גילינו שיש שלג באמצע יולי בגובה 1,300 מטר בסך הכל. המפל היה מפואר. אמרו לנו שבאוגוסט יש שם זרזיף קטן.


המשכנו בשלג עד שהגענו לבקתת מחסה. היא מצויידת יותר ממה שציפיתי. היה קמין, כיריים וסיר גדול. לא יודע מה מצב הכיריים, אבל גם בלעדיהם אפשר לעשות שם יופי של הפסקה.

העננים מתחילים להתפזר

המשכנו לטפס, בשלב הזה הדרך מתפצלת לשביל שבקיץ מיועד לאופניים ולשביל הולכי רגל. ידידנו P שכבר עשה את המסלול הזה אמר שיותר טוב שביל האופניים, כי בשני יש נחל שלא ברור איך נחצה. הדרך היתה גבוהה יותר ועם פחות עצים מסביב, ובשלב הזה גם השמים נפתחו וראינו את רכס טנטלוס ואת הר ראש יהלום.

ראש יהלום

למרבה הצער בשלב הזה איבדנו את הדרך, הסימונים היו מכוסים בשלג, ואחרי שדישדשנו קילומטר או שניים ראינו שהדרך רחוקה מאידנו כמה מאות מטרים של ירידה בהר, ולא הרגשנו בטוחים לרדת אותם.
בחזור ראינו שהאגם היה מרוחק עוד חמישה קילומטר מהנקודה שבה החלטנו לעצור. כנראה שללכת בשלג זה יותר מעייף ממה שחשבנו.

חורף למעלה

בדיוק כשהגענו שוב לביקתה התחיל לרדת גשם, אז עצרנו שוב. גילינו שהקמין מוסק ויש שם שני שומרי יערות שבדיוק תחזקו את המקום. אכלנו ונחנו, ושבנו לאוטו.

הביקתה חמה ונעימה

יפה לראות את האביב פורץ כשיורדים למטה, השלג מפשיר והירוק חוזר.

חזרה לאביב

למרות שלא הגענו לאגם, בכל זאת גמענו 17 קילומטר. קינחנו עם קפה, עוגה וביסק סלמון בגלרית האומנות של ברקנדייל, שהיא מעוז צילום העיט הקירח, ובאוקטובר נגיע לשם לצפות בקינון.

חד קרן

חתונות עבודה

לא מזמן מישהו מהעבודה של E התחתן. בניגוד להרגל הישראלי, הוא ממש לא הזמין את כולם אלא רק מתי מעט שהוא מיודד עימם גם מחוץ לשעות העבודה. אנחנו מעדיפים את השיטה הזו. לא באמת צריך להוציא 300 שקל על חתונה ארבעה חודשים אחרי תחילת העבודה.

הגענו למעמד בעולם הזה

מסתבר שחיפוש בגוגל של צירוף המילים 'קולות עיכול חתולים', גם בלי גרשיים, מביא את הבלוג שלנו בתור מקום ראשון. בדקתי גם עם דפדפן במצב אנונימי - גוגל לא מפנים אותנו לבלוג בגלל שהוא שלנו. עכשיו רק צריך לראות איך מנצלים את זה כדי להשתלט על העולם. בינג, אגב, עוד לא גילה את הגדולה שלנו בתחום.