שיעור ניהול ראשון

זוכרים שסיפרתי שאני מתחיל ללמוד קורס ניהול במכללה המקומית? ובכן השיעור ראשון היה השבוע, והיה חיובי להפליא.

המטרה העיקרית שלי היא לתרגל אנגלית, כך שאני בכלל לא מגיע בגישה ביקורתית לתחום הניהול התיאורטי. זה בהחלט משחרר ומאפשר לי להנות הרבה יותר. השיעור מורכב מהרבה שיחות בקבוצות קטנות, ומחליפים את הקבוצות מדי פעם. באופן כללי זו חווית לימודים שונה מאוד מכל מה שהתנסתי בו מאז היסודי. אני מרגיש שאני בחוג ולא בשיעור או הרצאה כי לא ממש אכפת לי מהציון, החומר מאוד קל, השיעור מורכב מתרגילי כתיבה יוצרת לגבי ניהול טוב, רע ומה שבינהם. אולי זה ככה גם בישראל בפקולטות האלה.

בניגוד אלי, התלמידים האחרים מאוד רציניים. הם באו ללמוד ניהול ויש להם המון אמביציות. רובם מנהלים זוטרים או אנשים שרוצים להתקדם לניהול. פחות מרבע מהגרים, וגם הם כבר מספיק שנים פה שהאנגלית שלהם טובה. זה נחמד שיוצא לדבר ולשמוע אנגלית בעוד מקום, כי בעבודה אני כמעט לא מדבר. כשעובדים כל היום מול מחשב אפשר לקלל אותו גם בעברית. 

בינתיים לא התחברתי במיוחד לאף אחד, אבל צריך לזכור שזה רק השיעור הראשון, וחלק מהתרגילים בקבוצות כך שעוד יש סיכוי שמשהו יקרה. גם אם לא, להכיר אנשים זו מטרה משנית. הגילאים מגוונים וכך גם המקצועות, ויש רק מתכנת אחד.

היה משעשע לראות איך אנשים משתפים פעולה עם בקשות של המורה לזרוק תכונות של מנהל טוב, או דברים אחרים שנעשו בשיתוף הכיתה. כולם מנומסים, ואפילו כשצועקים למורה הם מצליחים לא לקטוע אחד את השני. אחרי שכולם זרקו את כל הרעיונות שלהם לתכונות ניהול יצא שהמנהל שיש לו את כולן הוא האורגניזם המושלם, והוא גם יכול להיות החבר המושלם, בן הזוג המושלם, ההורה המושלם והחתול המושלם.

חלומו הרטוב של הפרולטריון

חמש נקודות למי שמצליח לזהות את 36 התכונות שבתמונה.

שיעורי הבית שקיבלנו הם לקרוא טקסט שמסביר איך לכתוב אימייל עבודה אפקטיבי, ולכתוב למורה אימייל שמתאר את הנסיון התעסוקתי והמטרות המקצועיות שלנו. מבחינת ניהול אני לא יכול שלא להרגיש שאני בקבוצת תמיכה למנהלים אנונימיים. מבחינת תרגול אנגלית זה יופי.

דבר אחד חשוב כבר למדתי: כשכותבים מספר צריך להשתמש במילה אם הוא עשר ומטה, או שהוא בתחילת משפט.