פוסט עדכונים שונים, ארבע-מאות עשרים, ולתפארת מדינת ישראל, למרות הכל

ֿֿראשית כל, יום העצמאות בפתח, והגם שרק נציין אותו בעל-האש עם ישראלים נוספים, קשה לומר שזה יום עצמאות כהלכה.

הגם שיש לי (למען הסר ספק: E) טרוניות רבות (ואפשר לקרוא את הפוסט המרגיז במיוחד הזה, או המאמר הזה, דרך משל), אני מאחל לתפארת מדינת ישראל, ומי יתן ויחול בה השינוי שקיוויתי שיקרה בעקבות מחאות הקיץ שלקחנו בהן חלק (אך שירדו מהגדר של "לא פוליטי") - שינוי שיגרום לי להרגיש שאני רוצה לחזור.

נמשיך בעדכונים:

בשעה טובה קיבלנו את כרטיסי הPR שלנו!

דיי הייטיקיים - עם צילום שחור לבן (מפתיע, לפחות אותי), עם הולוגרמות עם התמונה שלי, ועם איזה מן ברקוד מפוקסל שמאוד מעניין אותי הפרטים שבו.

אז בשעה טובה, אפשר להפסיק להסתובב עם הרישיון הישראלי בארנק בתור מסמך מזהה, ואפשר להתחיל ברשימת הדברים שרצינו לעשות כשיגיע הכרטיס:

* להתחיל להוציא רישיון (יתכן שאת זה יכולנו לעשות גם לפני)

* להוציא אמריקן אקספרס של קוסטקו (בכל זאת יותר קאש-באק וגם הנחה בדיי הרבה מסעדות)

* לעשות רשימה של דברים שאפשר לעשות עכשיו שיש את הכרטיס...

לעומת זאת, את המכולה עוד לא קיבלנו. היתה איזו התכתבות מייל שאולי זה יגיע השבוע, אבל כאמור - סערות בים התיכון (!) עיכבו את הכל.

העירו לי לא מעט שה"שיעור באנגלית" שקיבלתי הוא בעצם רובו שיעור בקודי התרבות המקומיים. זה מאוד נכון - וסביר מעט אנשים יצליחו לעמוד ב"Spell-it" גם בשפה שלהם.

ראינו פרק של פרינג' (עונה 4, נדמה לי פרק 19), ושם ערכו איזו עיסקה אפילה מתחת לגשר. במציאות זה הקמבי-ברידג', לכיוון הדאון-טאון, ורואים את האיצטדיון מצד ימין...

בפוסט הרשמים מהעבודה נשאלתי בתגובות:

אשמח לקרוא עוד פוסט על איך העומס האמיתי והציפיות אחרי תקופת ה"הכשרה" של חודש-חודשיים הסתגלות!

הגם שעניתי כתשובה לשאלה, אני אוסיף את זה כאן כעדכון:

עידכון קצר בנושא: השבוע אני בכוננות עבור הצוות, ובאופן מקרי ומעיק צוותים שכנים שלנו צריכים להוציא גרסה שבוע הבא. מה שאומר שאתמול הייתי במשרד משמונה בבוקר עד שבע בערב (לא כזה נורא יחסית לישראל), אבל גם התחברתי אח"כ מבערך עשר עד חצות. היום כשקמתי עשיתי פולאו-אפ למיילים, ותיכף אלך למשרד לעוד יום כוננות...כמו שאמר הבוס - אני מקבל את ה- Trial by fire, אבל שאר חברי הצוות תומכים בי על כל שעל כרגע, כי אני טרי מאוד ולחלוטין רטוב מאחורי האזניים...

ולנושא הארבע-מאות עשרים. ב20 לאפריל חוגגים כאן בונקובר (ויש להניח שבעוד מקומות) את פסטיבל הארבע-מאות עשרים. למי שלא יודע מה מקור השם, שיעיין כאן.

מכיוון שבעבודה של O היה אירוע חברה בדיוק באותו ערב, הלכתי להתבונן באירוע, משיקולי מחקר אנתרופולוגי בלבד, כמובן. 

היתה במה, והתחלפו להקות ששרו מגוון בין רוק לרגאיי, ובאיזשהו שלב עלה היפי אמיתי (הוא לדעתי היה כבר לקראת גיל 70) ונשא נאום, על כך שתודה למי שבא, ורק זה שבאתם מעיד על כך שאתם אקטיביסטים, ושאתם stick it to the Man! ואז הוא התחיל לבכות, והקהל פרץ במחיאות כפיים סוערות.

היתה נוכחות משטרתית דיי מסיבית. שוטרים מגודלים ישבו בשולי האירוע על אופנועים אף יותר מגודלים, שוטרים פיטרלו, וונקובר'ז פיינסט היו על אופניים (וואו, הם נראים טוב! ובנוסף, למשטרה יש מעצב אופנה שדואג לזה שיראו שהם נראים טוב!). לא צילמתי אותם - בכל זאת, לא צריך להתגרות בגורל.
מה שהשוטרים עושים שם הוא לוודא שאין אלימות (ובד"כ אין, הסטלנים ששם רגועים וחביבים), ושלא מוכרים שם אלכוהול.
על זה צריך לבוא סימן תמיהה, וחזרה על הדברים: השוטרים דואגים שלא ימכרו שם אלכוהול. אלכוהול?!
מוכרים שם, בגלוי, לעיני השוטרים, מריחואנה, עוגיות חלל, חשיש, ועוד דברים שבכלל לא זיהיתי את הסלנג שלהם:

אל חשש - הפחיות זה לא בירה! זה משקה אנרגיה

היו שם מספר דוכנים כאלו, וגם חבר'ה ששלפו מהתיק עוגיות חלל דאבל-דוז דאבל שוקולד, 5$ האחת, אחד מהם עם עין אדומה - ממש אדומה - כנראה לבקן למחצה, אבל זה היה משונה.
והשוטרים, כאמור, דואגים שלא ימכרו אלכוהול...

האמת האי שהיו שם לא מעט צעירים שלדעתי היו קטינים, ואני לא ממש בטוח עד כמה זה הגיוני בעיני לעודד קטינים צעירים כ"כ לצרוך אלכוהול או סמים קלים. נכון שאני חנון במיוחד, אבל לטעמי הם היו צעירים מדי:

יש ערימה של חבר'ה "על" הדשא

היה מעניין, כנראה שהאירוע התרחש רובו מצהריי היום. כשאני הגעתי, לפנות ערב, כבר התחילו להתקפל, והמארגנים הפנו את הקהל לאוהל הצהוב להרשם לניקיונות. יש לשים לכך שמי שמשתתף בנקיונות, ומביא שקית מלאה בדלים, יקבל שקית קטנה ובתוכה ירוק-ירוק מזן BC budd הידוע לטובה!

נאומים, ועוד מוסיקה

היה מעניין, בהחלט לא הייתי הצעיר ביותר בקהל המאוד מגוון, אבל כן הייתי מהחנונים המעטים שהיו שם.

והדבר היחיד שאומר לסיכום הוא שפרוזן פלאנט בקריינותו של דיוויד אטנבורו הנצחי, הוא משהו משהו, ואפילו ברצף!