תהליך הקבלה לאוניברסיטאות מאוד מוזר
מישהו מהעבודה סיפר לי כמה דברים מוזרים על מערכת החינוך הגבוה פה. אין פסיכומטרי או משהו מקביל כמו GMAT או SAT. לפחות לפי הסיפור ששמעתי לכל אוניברסיטה או מכללה יש פטנט משלה, עם מבחן אחר, יחס שונה לבגרויות, ואפילו חלק מודים שהם מתייחסים באופן שונה לבתי הספר השונים כי חלק נדיבים יותר בציונים. הבעיה העיקרית שלי עם זה היא שלא מספרים מהו בדיוק הפקטור שכל בית ספר מקבל, כך שאי אפשר ממש לדעת מראש מה סיכויי הקבלה. אמנם בישראל אפשר לדעת רק אם הציון המשוקלל היה מאפשר קבלה בשנה שעברה ולא לדעת בוודאות, אבל זה יותר טוב מאשר לא לדעת כלום.
בכלל זה שיש פקטור סודי מאוד לא מוצא חן בעיני. ומה אם פתאום הבית ספר נהיה קפדן? כמה זמן יקח עד שהפקטור מתעדכן? ומי קבע שאין אפליה בבחירת הפקטור? מאוד מוזר.
יש עוד פטנט שלא כל המקצועות נכנסים לשקלול הסופי, וצריך לדעת לאן רוצים להתקבל ומה הם צריכים כדי להגיע לציונים הנכונים. מסובך!
 |
| ראשים מציצים מהחלון |
רישוי פרובינציאלי לאחים/אחיות בבית חולים
עוד משהו לא ממש הגיוני. כדי לקבל רשיון לכל אחת מהפרובינציות צריך להגיש בקשה נפרדת, כך שדי מסובך לעבור עבודה בלי להתכונן מראש או לחכות כמה חודשים. זו לא בקשת רישוי פשוטה של מילוי טופס וזהו. צריך לשלוח הרבה מסמכים ולחכות הרבה זמן. ואני לתומי חשבתי שהרפואה תהיה יותר אחידה. מעניין אם זה ככה גם בארצות הברית.
 |
| ראשים בדשא של בית ברחוב מיין |
תרבות צפון אמריקאית
לאחרונה בא לבקר אותי מישהו שהיה מתמחה בחברה שאני עובד בה. הוא סיפר לי שהוא סיים את הלימודים והוא מצא עבודה בקלגרי. הבחור גדל כל חייו בונקובר, למד פה, ולא ממש מכיר שום דבר אחר. אני הייתי די מזועזע ואמרתי לו שזה כמו הגירה, ומה עם החברים והמשפחה? מסתבר שרוב מי שלמד איתו נפוצו לארבע רוחות השמיים. הרבה בארה״ב, והשאר בקנדה, אבל מעט מאוד בונקובר. הוא ממש לא הבין מה נראה לי כל כך מהפכני בלעבור לגור באיזור זמן אחר. מעניין עם כמה אנשים הוא ישאר בקשר.
 |
| שמיכה סרוגה. זה מה שעושים פה בחורף |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה