סיכום חודש ראשון בעבודה

כמו ש E כתב, בעקבות בקשת הקהל, וכפי שתכננתי גם מלכתחילה, להלן פוסט המוקדש לענייני עבודה.

ההתחלה היתה קשה להפתיע, בעיקר במובן החברתי. הקנדים ידועים בקרירותם, וחברי לצוות לא בדיוק קיבלו אותי בזרועות פתוחות. חוץ מ T שאני מכיר מקודם לא קל ליזום איתם הפסקות קפה, הם לא מזמינים אותי מיוזמתם לארוחות או הפסקות, וגם ישנה הנטייה של חלק מהאנשים לאכול לבד בחושך מול המחשב.

גם מבחינה מקצועית היה פחות מאידאלי. רמת התיעוד נמוכה, וההסברים שקיבלתי היו חפוזים וממוקדים למשימה. המערכת מסובכת להפליא, מבוססת הודעות ואסינכרונית כך שקשה לעקוב אחרי זרימת הארועים, וגם הרבה דברים נעשים על ידי התשתיות הלא מתועדות שלא נוח לדבג. והמשימה הראשונה גם לא היתה מעניינת במיוחד. אחרי שסיימתי הבחור שקרא את התוצר המוגמר החזיר לי מגילת הערות, חלקן קטנוניות, גם על הקוד וגם על התיעוד. מה אומר, זה לא נעים לשמוע שיש בעיות תחביר וניסוח ברמה שמונעת הבנה של משפטים בתיעוד. וזה לא נעים לעבוד עוד יום על תיקונים של משהו שאמרתי שסיימתי.

כך עברו להם השבועות הראשונים. די בשקט ובלי עניין רב, ותוך מחשבות נוגות על מעבר עבודה או אפילו מקצוע. ברגעי קימפול קשים יכולתי לדמיין שאנחנו עוברים למחוזות החקלאיים יותר ומגדלים עדר כבשים. כך E יוכל להוכיח שהוא באמת יודע ליילד כבשים ולא סתם מספר סיפורי גבורה. 

ובכל זאת, לאט ובשקט, ניכרת מגמת התחממות גם מצידי וגם מצידם. בשבוע האחרון אני מביא אוכל לעבודה, ובעידודו של T כמה ממביאי האוכל האחרים מתכנסים במטבח לארוחה. התרגלתי לשתות קפה של בוקר עם הבחור השני שהתחיל לעבוד איתי, וגם גיליתי עוד אחרים שהתחילו לא הרבה לפני לעבוד שם ועושה רושם שהם שמחים למצוא עם מי לקשקש. אני עדיין בקושי מכיר אנשים בשמם, אבל אולי גם זה יגיע.

קינואה למטה, רוטב למעלה. נחשו למי התפוח ולמי הירקות

מאוד בולט במידת היזמות החברתית מי ישראלי ומי לא. הקנדים לא ממש יוזמים הפסקות או אינטרקציה כלשהי שאינה קשורה לעבודה. ממש קשה לי לדמיין שיהיה איזה קשר איתם מחוץ לעבודה. אני די בטוח שאם יהיה משהו הוא לא יהיה כתוצאה מיוזמה של אחד הקנדים.

מבחינת המשימות המצב גם השתפר. אני עושה מחקר לגבי נושא שחדש לי, האוירה עם הקולגות שאני איתם בקשר מקצועי יומיומי גם השתחררה, כך שיותר נעים ומעניין. החלק המוזר הוא שבינתיים לא היתה לי שום שיחה אחד על אחד עם הבוס, ולא מסתמן שתהיה שיחה כזו עד שתעבור חצי שנה. הפידבק היחידי הוא ברמה של בדיקת קוד מאחד המתכנתים האחרים. אולי אני צריך להתרגל לזה. האמת היא שזה לא ממש חסר לי, כי כל השיחות מהסוג הזה שהיה לי בשנים האחרונות בארץ היו מאוד שטחיות וכלאחר יד. הבוסים שלי לשעבר לא חשבו שקואוצ'ינג זה באחריות שלהם, ופה לא שונה מהבחינה הזו.

אחד הדברים שאני מרוצה מהם זה כמות הספריות שמשתמשים בהם, והאיכות שלהן. לא עוד דברים נידחים שכתב איזה מתכנת בודד ממדינה רחוקה לפני עשר שנים והיום אי אפשר למצוא באינטרנט. לא עוד תשתיות שפעם היו בון טון והיום אף אחד לא עובד איתן. היוצא דופן הוא תשתית קריאת קבצי ההגדרות, שכמו תמיד כתובה על ידי החברה, ויש לה את היכולות הרגילות שהיו בכל מקום אחר שהייתי בו. איך זה שכל החברות חייבות להמציא מחדש את תחום קריאת קבצי ההגדרות, וכולן ממציאות את אותו דבר?

ודבר מקצועי אחרון להיום - משתמשים במערכת בניה מבוזרת, שמצליחה להאיץ את הבניה למשהו שנמשך כמה עשרות דקות בלבד, אבל עדיין משהו בבדיקת התלויות לא טוב ככה שאי אפשר להשתמש בה תמיד, וכשאני כותב אני צריך לדעת מה שיניתי, ולדעת בעצמי אילו פרוייקטים לבנות בפינצטה כדי שזה לא ימשך 20 דקות של לבנות הכל. לפעמים זה עובד, ולפעמים המערכת נבנית כך שהיא עולה אבל מהר מתפוצצת על משהו לא קשור. קצת מציק, אבל בינתיים לא התפזרתי על מחוזות נרחבים כך שאני עדיין מצליח לדעת מה לעשות. כנראה שתלויות בניה זה מסובך ולא משנה אם זה ווינדואוז או לינוקס. מדהים כמה הרבה פרוייקטים לא מצליחים להגדיר את התלויות כך שאפשר יהיה לבנות רק את מה שצריך בלחיצת כפתור אחת.

זהו לבינתיים דיבורי עבודה. מקווה ששרדתם. מי שרוצה לשמוע עוד פרטים מוזמן לסקייפ או לטלפון.