עוד עידכוני אווירה בעבודה של E

עריכה ותיקון טעות: Y ממבשרת בישר לי שנפלה טעות בלינק לבלוג על אחוזי הנשים בפיתוח תוכנה. תיקנתי את זה עכשיו.

ראשית עדכון מרהיב, אך לפניו פיסת רקע: קונספט ראש-הצוות כאן הוא קצת אחר ממה שהכרתי ממקומות אחרים. הטייטל הוא מנג'ר, אבל יצא שהוא ניהל 3 צוותים. לא יודע עדיין אם זה סטנדרטי או פשוט כי המרכז הונקובראי הוא יוצא דופן ועדיין קטן. בכל אופן העידכון - הצטרפה השבוע מנג'רית חביבה, לצוות תאום שלנו. 

למה מרהיב? כי זה אומר נוכחות אישה ראשונה בחלל הפתוח שלנו המונה כ-25 גברים. אין אצלנו אווירת אוהל-טירוני-גולני (חוץ ממשהו אחד, ראו למטה), אבל בכל זאת זה שיפור לטובה בעיני. יש פקידת קבלה, ויש גם עוד מפתחת-תוכנה, אבל שתיהן בחלל-הפתוח השני.

בנוסף, שבוע הבא תצטרף אינטרנית (intern - סטודנט שמגיע לעבוד בקיץ). כבר הצטרפו שני אינטרנים - ילדים חביבים ומתלהבים, שמעבירים את חופשת הקיץ מהקולג' בעבודה אמיתית. אז יהיו שתי נשים אצלנו באופן-ספייס! 

בתמונה, נשים מפרוייקט "אניאק". האמת, מצאתי את זה בחיפוש תמונות, וזה מתוך בלוג שמציין שני מאמרים מעניינים בנושא אחוזי הנשים בפיתוח תוכנה. הידעתם שעד שנות ה-80 היו בערך חצי-חצי?

האמת שלפני כחודש החליפו בין שירותי הגברים (שני תאים), לשירותי הנשים (שני תאים, אבל עם חלל גדול יותר) - והוסיפו 2 משתנות. מתבקש והגיוני - כבר היו תורים בשירותי הגברים (לא יעלה על הדעת!!). עכשיו אין תורים והכל בסדר, אם כי שמו שילוט שמזהיר - האם אתה נכנס לחדר השירותים הנכון?

מה שבכל זאת מאוד משונה בעיני (והתייחסתי אל זה כאוהל-טירוני-גולני) הוא שכמה אנשים בחלל הפתוח מחזיקים קוצץ-ציפורניים, ואף עושים בו שימוש רב בחלל-הפתוח, אמנם מעל הפח שלהם, אבל בקולות קיצוץ רמים.

קצת קשה לי לומר למה זה מפריע לי. זה לא מגעיל בעיני בצורה יוצאת דופן - כלומר, זה לא הפך לדבר נוראי ברגע שזה כבר לא מחובר לאצבע; בעיני ציפורניים ארוכות זה דיי מגעיל גם כשזה מחובר אל הבנאדם, אבל זה לא דוחה או מוציא תיאבון. איכשהו כנראה זה משהו שבעיני עושים באמבטיה בפרטיות, או לכל הפחות בבית. 

נכון שזה קצת משונה לקצץ ציפורניים באופן-ספייס? וזה לא רק מישהו אחד, אלא לפחות 3 אנשים ממוצאים שונים, אחד לפחות מערב-אירופאי, ככה שזה לא משהו שמיוחד (נגיד) לתרבות סין.

בארוחות צהריים בעבודה יוצא שמדברים על כל מיני דברים שלא קשורים לעבודה, וזה נחמד. למשל שאלו אותי איך מצב קבלת זוגות חד-מיניים בישראל לעומת קנדה. 

כמובן שבנושאים כאלו צריך ללכת על קליפות ביצים, בכל זאת קורפורייט, וצריך להיזהר לא לפגוע באף אחד. אז ניסחתי בעדינות שהמצב בקנדה הרבה יותר טוב, למעשה - הטוב בעולם. בישראל המצב החוקי לא רע, אבל מחוץ לבועת תל-אביב המצב די על הפנים.

כמה ימים אחר-כך, אחד החבר'ה, יפני (אותו אחד מהבדיחה) שאל אותי למה אני חושב שבישראל אנשים פחות סובלניים, בהקשר ההוא, אבל לא רק. 

(שוב, קליפות ביצים, וגו')

עניתי שדיי ברור לי שזה בגלל הדתות בישראל. הוא הרים גבה ושאל - למה, איזו דת גורמת לחוסר סובלנות? התשובה שלי היתה ברורה, וגם אמרתי אותה: בלי לפגוע ברגשות של אף אחד, אבל ברור לי שזה כל הדתות המונותיאסטיות... הוא שאל אם גם יהדות, ואמרתי שאני מחזיק  מעצמי אתאיסט, וכן, גם היהדות בישראל היום בגדול תורמת לחוסר-סובלנות. 

היפני מאוד הופתע שאני אתאיסט, ואחד הקנדים הריע בקול: "עוד אתאיסט! איזה יופי!"

אחר-כך הדיון עבר למהם ההבדלים בין אתאיסט לאגנוסטיקן. אמרתי שבעיני סביר מאוד להניח שאין אלוהים, אז הוא הכתיר אותי כאגנוסטיקן. מילא - אם כי לפעם הבאה כבר אהיה מוכן לעמוד על קוצו של יוד. אבל תיקנתי אותו, שלטעמי, גם אם קיים בורא אדיר ונפלא, אני חושב שזה לא ראוי שיעבדו אותו, ואני בוחר שלא. 

היפני שאל: "נשמע שאתה מאוד כועס! למה?"

אז עניתי שיפתח ספר היסטוריה של אירופה על מה קרה בשנים 1939-1945... ואם קיים בורא, הוא אדיר ונפלא כל-כך שאיפשר (או גרם!) לזה, אני בוחר שלא לעבוד אותו. 

היפני הופתע שוב. אני לא בטוח שיש לו קונצפט אלוהות מונותאיסטי-אבסולוטי-דעתני-אומניפוטנטי כל כך כמו שהרגילו אותנו. אבל הקנדי הפטיר שזו סיבה טובה והגיונית, וכולם עברו לעשות קפה. 

ריצ'רד דוקינס, שכתב ספרי ביולוגיה נודעים, וגם ספרי אתאיסטים נודעים

פינת הג'אווה ואט-דה-פאק (מכאן זה נהיה טכני):

1.  Void - זו לא שגיעט קתיו, יש בג'אווה גם void וגם Void. השימוש של זה שראיתי הוא כשמממשים את Callable, ורוצים לציין שהמימוש הזה לא מחזיר שומדבר. אני מניח שבסי-שארפ (כף-סולמית כמו שקראתי לאחרונה...) פשוט היו מגדירים עוד אינטרפייס, כזה שמחזיר כלום.
   סה"כ דיי הגיוני, אבל להיתקל בקוד פעם ראשונה ב- Void העלה אצלי קריאת וואט-דה-פאק רמה.
2. שימוש ב public abstract על מתודות שמוגדרות ב public interface. זה מותר, אך מיותר. שאלתי היא - למה דה-פאק זה מותר? הייתי מעדיף להיות יותר מרושע, ושזה לא יהיה אפשרי.
3. פינת החזר חובות: ידידנו הבלגי החרוץ העיר, (וצדק!) שהדוגמה ששמתי פעם על הבעייתיות של ג'נריקס לא מתקמפלת. אני מוכן להישבע ("חי זקני!") שזה התקמפל לי ועבד, אבל אני לא מצליח לשחזר את ההצלחה.
   לא סתם חרוץ, חרוץ להפליא, הבלגי אף שלח לי בחזרה דוגמא עובדת שמדגימה את האיוולת. הנה הדברים כלשונם:

Hi E,

I have an answer about your code.

Actually, I read today by chance about it and I made a connection with your code.

It turns out that there's a very known problem with generic and legacy code in Java.

The following code compiles: (although it shouldn't have!)

public class LegacyCodeTest {

    public static void main(String[] args) {

        List<Integer>l=new ArrayList<Integer>();

        List ls = l;

        ls.add(0,"I'm a string"); //can add string to ls which is not type safe,

                                          although the reference points to type safe array!

        ls.add(1,new Integer(42));

        Integer IAmActuallyString = l.get(0);

    }

}

Although I created an array of strings, I can assign it to the "old style" array.

But if I do this, what happens is that I can add also a string to an Integer array! (BIG BUG)

when I retrieve this element from the original (type safe) array, it expects an Integer of course.

But at runtime it'll find a string.

So the code will compile but at runtime you get the error:

Exception in thread "main" java.lang.ClassCastException: java.lang.String incompatible with java.lang.Integer

    at f.LegacyCodeTest.main(LegacyCodeTest.java:12)

Nice, right? :)

בתמורה מקבל הבלגי תהילת עולם (?!) והכרת תודה.

אשמור עוד לפעמים הבאות, אבל בתגובה לקריאת ה"ואט דה פאק" הרמה שהשמעתי בסעיף 1, שכני למשרד הפנה אותי לפוסט הזה של סטיב יגה, לשעבר אמאזוניאן, כיום גוגלר, והוא מלא טענות כרימון על ג'אווה. כמו שנאמר: לחובבי הז'אנר. אבל חובבים הארד-קור.