לפני כשנה רכשנו זיכרון ו-SSD למק הביתי. כמו שחשבתי שנעשה, עשינו זאת דרך Other World Computing, חברה אמריקאית שמתמחה במוצרים תואמי אפל (אייטיז מישהו?), שהם אמורים להיות איכותיים כמו, אך זולים יותר. הרבה יותר - כדי להכפיל את הזיכרון הראשי מ- 4GB ל-8, אפל רצו 200 דולר, אבל החבר'ה האלו רצו רק 50$, עבור כל ה- 8. גם ה- SSD היה הרבה יותר זול. החבילה הגיעה דיי מהר, אבל שמו לי פתקה על תיבת הדואר, שאני צריך לשלם מס לפד-אקס, מס שהם שילמו עבורי לרשויות, ואני צריך לשלם להם (פלוס 10$ דמי טיפול, כמובן).
 |
| מסעדה יוונית מצויינת בוונקובר צפון |
לא היה נטול הצקות, שכן היה צריך להתקשר פעמיים שלוש אל פד-אקס, עד שהצלחתי גם לשלם, וגם לגרום להם להסכים להביא את החבילה אלי, ואין סיכוי שאני מגיע אליהם למרכז שלהם ברי'צמונד.
החבילה הגיעה, וכשפירקתי את המקבוק 13'' הצלחתי להתפעל מהסידור המרשים של פנימו - ממש יצירת אמנות, וגם קל ונוח להחלף זיכרון ואף להחליף דיסק, וזאת בניגוד ללפטופים אחרים, שבהם זה דורש ביטחון רב, וכלים מציקים.
 |
| ניתוח מק פתוח |
להריץ קדימה קצת יותר מחצי שנה, והמק התחיל לעשות צרות, ועל כך סופר כאן. אחרי שבוע קיבלתי מייל מהחבר'ה שם, שהם מחליפים לי את הזיכרון ושולחים חדש. לקח עוד שבועיים בערך עד שהגיע הזיכרון החדש, בלי חכמות. או כך חשבתי.
אחרי עוד שבועיים מגיע מכתב מפד-אקס, שדורש ממני לשלם להם חזרה את המיסים שהם שילמו עבורי, פלוס 10$ דמי טיפול, כמובן, לסה"כ של 18$. כמובן שנמלאתי חמת זעם קדושה, שכן כבר שילמתי מיסים על הזיכרון המקורי, טבין ותקילין, והפעם מדובר החזר.
זאת ועוד, על רשימת הזיווד של החבילה, וגם על הפרטים למכס, היה כתוב בצורה ברורה שמדובר אך ורק בפריטים מוחזרים, וכידוע, לא צריך לשלם על זה מיסים פעם שניה. חבר'ה בעבודה אמרו לי שאין לי הרבה סיכוי להצליח לחמוק מזה, ושהמכס הקנדי מרושע.
אז הרמתי טלפון לפד-אקס, ואחרי שהמתנתי נצח קטן בטלפון, הסבירו לי שאני חייב לשלוח טופס ערעור למחלקת המיסים שלהם, ועוד בפקס. פקס!!!
 |
| גראגא! בראבו פאקסי! - תרגום משוער |
אז כך עשיתי - הדפסתי, מילאתי, כולל טלפון ואימייל, הוספתי מכתב שמסביר, הוספתי גם עותק של הקבלה שכותבת בצורה ברורה שאלו פריטי החזר, וקיוויתי לטוב.
כמה ימים לאחר מכן, הגיעה דרישת תשלום נוספת מפד-אקס, שומרת על איפוק יחסי, וגם כתוב בה שבמידה וטיפלתי בדרישה אפשר להתעלם מהמכתב. אז התעלמתי.
עוד כמה שבועות אחר כך הגיע לאימייל שלי מייל, ללא נושא, ללא מילים, מכתובת עם שם משונה בפד-אקס, עם קובץ tiff מצורף, ובו תדפיס מושנה, מהול בכתב יד שמודיע, בלי נמען, שהעירעור נדחה. אוף. למה? פד-אקס דפוקים לגמרי.
 |
| מבט מזרחה מהטיילת |
אז הרמתי להם טלפון, והייתי יותר תקיף (אם כי מנומס - מדובר על צפון אמריקה ככלות הכל - אם נהיים לא מנומסים, נתקלים בקיר ה- I can't help you sir) - ודרשתי לדבר גם עם הסופרוויזר, וקיבלתי אותה - גברת בשם מרי, עם קול עמוק. הסברתי לה את הסיפור, היא הסתכלה בטופסולוגיה שלה, ואמרה לי לא לדאוג, היא תבטל את החשבונית.
 |
| The Chief, Squamish |
כן, בטח. עוד חודש וקצת אחר כך, מגיע עוד מכתב מפד-אקס, הפעם גם הוא תקיף יותר, עם טון פחות נעים ודיי דורשני. מה קרה, מרי לא טיפלה? אני הייתי טמבל, ולא דרשתי שתשלח לי מיד מייל עם הוכחה. אז התקשרתי שוב, והצלחתי לפצח את המרכזיה שלהם, כדי להגיע למחלקת המיסים. הגברת שם אמרה שאין לה שום רישום של שיחה עם אף מרי, והיא רואה שדחו את הערעור שלי. הייתי יותר תקיף, ואמרתי שלחלוטין לא ברור לי למה הם מחייבים אותי שלא בצדק, שכן באופן ברור לחלוטין כתוב שם שזה החזר. שאלתי אותה אם יש אפשרות לשלוח ערעור באימייל, ולא בפקס, כדי שגם יהיה אפשר לקבל תשובה.
למרבה ההפתעה היא נתנה לי כתובת מייל, ולשם שלחתי מכתב תקיף, עם עוד הוכחות, ודרשתי במפגיע שיחזרו אלי במייל או טלפון.
עבר שבוע, והגיע מכתב נוסף - Final Notice, לפני שמפנים את דרישת החוב לגורמים חיצוניים (גורילות עם חליפות?), וזה גם יפגע בהיסטוריית האשראי שלי. צחוק פרוע.
מנוולים.
אם כך, עוד טלפון. הפעם דיברתי עם מישהי חביבה, מסרתי לה פרטים, והיא אמרה שהיא רואה שביטלו את החשבונית, והכל בסדר, וכנראה המכס לא טרחו לקרוא כמו שצריך את הנייר שהגיע עם החבילה. אמרתי לה שכבר שמעתי את זה בעבר, ואני דורש הוכחה; היא אמרה שהמכתב בדואר, ואני התעקשתי על אימייל, וגם רשמתי לי את שמה.
זה עבד, אחרי רבע שעה קיבלתי אישור באימייל שהחיוב בוטל. עכשיו נחכה למכתב הבא מהם - ביטול חיוב או דרישה נוספת?
כמו בארץ.
השבמחקלא בדיוק, כי בסוף ניצחתי, בלי גדעון רייכר.
מחק