ביום שבת בערב היה ארוע חברה אצל E. היה לארוע אופי שונה לחלוטין מהארוע של העבודה שלי, ולא לטובה. הבעיה מתחילה בזה שהוא ביום שבת, ולא ביום עבודה. ניחא שעושים את זה בערב, למרות שזה הזמן הפנוי של העובדים, אבל גם לתקוע את הסופ"ש, ככה שאי אפשר לנסוע לסקי?!?!
מזג האויר היה מעולה, עם ראות מדהימה להרים. הארוע היה במרכז הקהילתי של נמל הפחם, באולם קטן. המקום היה קטן וצפוף, ובאופן כללי זו היתה הפקה שאם היו עושים בתנועת נוער הייתי מתלהב, אבל מחברת הייטק גדולה ציפיתי ליותר.
נתחיל מזה שהיו צריכים מתנדבים לסדר את המקום, שולחנות כיסאות מפות קישוטים, וגם מי שנותר עד הסגירה היה צריך לסדר אחרי. הזכרון האחרון שלהם הוא לא מהבילוי, אלא מהסידור.
היה קטן וצפוף. באיזור שהיו אמורים לעמוד בהתחלה ולפטפט עמדו כמו סרדינים. היתה עמדת הגשת מזון אחת מכל סוג, ככה שהתורים היו מאוד ארוכים, וכדי לפתור את זה אחרי שהתיישבו המנהל קרא לכל שולחן בתורו לקחת אוכל כדי שלא כולם יעמדו בתור. האוכל היה טעים אך לא מלהיב, גבינות ונקניקים, שני סלטים עם חומצים, תפוחי אדמה, ירקות מבושלים, פלפלים קלויים ממולאים גבינה ופטריות, סלמון ופיצה שבהתחלה היתה אמורה להיות מורכבת באופן אישי על ידי כל אחד, ואחרי שהבינו שהתנור האחד לא עומד בקצב התחילו להכין אותן בקצב ולחלק משולשים. מחברה שמתמחה ב Scale ציפיתי ליותר יעילות. הקינוחים היו סבירים אם כי אמריקאים בשומניותם כי רבה.
אחד הדברים המוזרים היה שהגבילו את כמות הצלחות הגדולות לכל סועד לאחד, ומי שלא היה מודע לזה קיבל נזיפה אישית מהמנהל, שגם לקח את הצלחות המלוכלכות לאנשהו. אז אני מבין שבמיקום שבחרו אין אפשרות לשטוף המון צלחות, אבל עדיין ההתמודדות עם זה היתה מוזרה.
על המוזיקה שהיתה ברקע היו אחראים כמה מהעובדים (מעניין אם צריך לשלם תמלוגים על השמעת מוזיקה בציבור בקנדה), לא היה מקום לריקודים, והבידור של אחרי האוכל היה:
Rock Band שמישהו הביא מהבית, וסודר בחדר ליד עם מקרן
משחקי שולחן - שאנשים הביאו מהבית
בשלב הזה הלכתי, כי לא רציתי לסדר אחרי כולם וכי היה משמים. E נשאר עוד קצת לשחק עם החברים והתקפל לא מאוחר.
(E מוסיף: היינו צריכים לפנות עד 22:00, אז בעשרה ל- קיפלנו את הרוק-בנד, וסידרנו את כל הכיסאות. אה, וגם לא היה דרס-קוד, לא היה צריך ללבוש חליפות שזה בערך הדבר הכי טוב שיש לומר בנושא.)
הארוע גרם לי לתהות על מטרתם של ארועי חברה בכלל. למה שמישהו יוציא כסף כדי שהעובדים יוכלו לאכול או לרקוד? מה אכפת למישהו? איך בדיוק יוצא מזה בסוף כסף לחברה?
הערך המוסף האמיתי היה שאחר כך סיפרתי לבחורה שעובדת איתי ואירגנה את הארוע חברה אצלי על כמה שהיא עשתה עבודה יותר טובה, ואיך אני בטוח שגם אם היו נותנים לה את התקציב שהיה שם אני בטוח שהיא היתה עושה ארוע הרבה יותר מוצלח. אוסיף שהיא היתה מופתעת ממה שתיארתי וזה כנראה לא התנהלות רגילה פה.
נתחיל מזה שהיו צריכים מתנדבים לסדר את המקום, שולחנות כיסאות מפות קישוטים, וגם מי שנותר עד הסגירה היה צריך לסדר אחרי. הזכרון האחרון שלהם הוא לא מהבילוי, אלא מהסידור.
היה קטן וצפוף. באיזור שהיו אמורים לעמוד בהתחלה ולפטפט עמדו כמו סרדינים. היתה עמדת הגשת מזון אחת מכל סוג, ככה שהתורים היו מאוד ארוכים, וכדי לפתור את זה אחרי שהתיישבו המנהל קרא לכל שולחן בתורו לקחת אוכל כדי שלא כולם יעמדו בתור. האוכל היה טעים אך לא מלהיב, גבינות ונקניקים, שני סלטים עם חומצים, תפוחי אדמה, ירקות מבושלים, פלפלים קלויים ממולאים גבינה ופטריות, סלמון ופיצה שבהתחלה היתה אמורה להיות מורכבת באופן אישי על ידי כל אחד, ואחרי שהבינו שהתנור האחד לא עומד בקצב התחילו להכין אותן בקצב ולחלק משולשים. מחברה שמתמחה ב Scale ציפיתי ליותר יעילות. הקינוחים היו סבירים אם כי אמריקאים בשומניותם כי רבה.
אחד הדברים המוזרים היה שהגבילו את כמות הצלחות הגדולות לכל סועד לאחד, ומי שלא היה מודע לזה קיבל נזיפה אישית מהמנהל, שגם לקח את הצלחות המלוכלכות לאנשהו. אז אני מבין שבמיקום שבחרו אין אפשרות לשטוף המון צלחות, אבל עדיין ההתמודדות עם זה היתה מוזרה.
על המוזיקה שהיתה ברקע היו אחראים כמה מהעובדים (מעניין אם צריך לשלם תמלוגים על השמעת מוזיקה בציבור בקנדה), לא היה מקום לריקודים, והבידור של אחרי האוכל היה:
Rock Band שמישהו הביא מהבית, וסודר בחדר ליד עם מקרן
משחקי שולחן - שאנשים הביאו מהבית
בשלב הזה הלכתי, כי לא רציתי לסדר אחרי כולם וכי היה משמים. E נשאר עוד קצת לשחק עם החברים והתקפל לא מאוחר.
(E מוסיף: היינו צריכים לפנות עד 22:00, אז בעשרה ל- קיפלנו את הרוק-בנד, וסידרנו את כל הכיסאות. אה, וגם לא היה דרס-קוד, לא היה צריך ללבוש חליפות שזה בערך הדבר הכי טוב שיש לומר בנושא.)
הארוע גרם לי לתהות על מטרתם של ארועי חברה בכלל. למה שמישהו יוציא כסף כדי שהעובדים יוכלו לאכול או לרקוד? מה אכפת למישהו? איך בדיוק יוצא מזה בסוף כסף לחברה?
הערך המוסף האמיתי היה שאחר כך סיפרתי לבחורה שעובדת איתי ואירגנה את הארוע חברה אצלי על כמה שהיא עשתה עבודה יותר טובה, ואיך אני בטוח שגם אם היו נותנים לה את התקציב שהיה שם אני בטוח שהיא היתה עושה ארוע הרבה יותר מוצלח. אוסיף שהיא היתה מופתעת ממה שתיארתי וזה כנראה לא התנהלות רגילה פה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה