יום שבת, 25 באוקטובר 2014

E - M.D.

תחילה - מדרש כותרת. N ביקרה אצלנו במהלך אוקטובר, והדביקה אותנו (שנינה במתכוון) בצפיה ב- House M.D. בניגוד לסדרות אחרות, זו דורשת די הרבה תשומת לב, וקשה לעשות דברים במקביל. היא מעניינת, וגם הסתיימה עם ביקורות טובות, ועל כן O הואיל להתחיל אותה בכלל. ולכן בשבועיים האחרונים אנחנו חושבים דיי הרבה על דברים כמו: אוקי, אולי צריך לכבס בגדים לפני שלובשים, וכדומה. 
שקיעה בדרך הביתה
פעם, מזמן, היתה הברה״צת שהרביצה בנו תורה עם עיניה הכחולות - כחלק מקורס חובשים, יש תחום שנקרא בהר״צ (בריאות הצבא) ואותו לימדה מדריכה קשוחה עם עיניים כחולות מהפנטות, ועיקר התחום הוא שרפואה מונעת זולה ויעילה הרבה יותר מרפואה לאחר מעשה. למרבה המצוקה כל כך הרבה אירגונים (כולל רפואיים) נרתעים מההוצאה הנוספת של רפואה מונעת, ובקנה מידה גדול זה לא הגיוני בעליל. 
השבוע גיליתי למה בדרך כלל לא עושים פלפלים ממולאים עם אורז מלא. לקח שעתיים על האש
השבוע, באמצע היום, אחד המהנדסים בצוות שלי אומר לי שהוא לא חש בטוב, והוא יסע הביתה. אוקי. יום למחרת הוא הגיע למשרד, ונראה בסדר. בערב הוא כתב לי שעלה לו חום, ושיש לו פריחה על העור, ולמחרת יראה רופא. טוב. בפעם הקודמת שמישהו בצוות אמר לי כזה דבר, למחרת הוא היה בבית החולים והתברר שהיתה לו קריסת ריאה. הייתי יותר אופטימי הפעם.
בירת האלווין. לא דלעתית מדי - היה טעים. שמה היא מילה מגרמנית שמשמעותה ״שמחה לאיד״, והצפון אמריקאים נקרעים מצחוק שיש כזו מילה בגרמנית. גם בעברית, המפף.
אז למחרת מתקשר אלי הבחור, ומספר לי שקיבל אבעבועות רוח (chicken pox)! אצל ילדים זה ״רק״ מגרד, אבל אצל מבוגרים זה חום יותר גבוה, והאבעבועות גם יודעות לצאת באוזניים, גרון ואפילו ריאות. יש לו ילדה בת שנה וקצת והנחתי שמשם זה הגיע. הואיל וזו מחלה מדבקת מאוד, ובעברי הברה״צת, הלכתי עם חיוך לשאול את שאר חברי הצוות האם צלחו אבעבועות רוח בתור עוללים. באופן מפתיע שניים לא - אחד יליד וונקובר, והשני גדל בהודו, שניהם בלי אבעבועות רוח.
בית קפה הבוקר. כולל רוח הרפאים משגיחה ממעל
כולם מהר מהר התחילו לגגל, ולהזדעק מעט, וניסיתי להרגיע, ושלחתי אותם להתחסן. לפי הבאבא-גוגל אם מתחסנים ב3-5 ימים אחרי היחשפות, יש לזה 60-90% סיכוי לעזור, וגם אם לא, התסמינים יהיו קלים יותר. עוד מוקדם לדעת אם הם נדבקו או לא, אבל נשמור על אופטימיות זהירה.
הלכנו הביתה, בדרך יש אתר בניה קטן, ועשו שם משהו, והצלליות נראו לגמרי כאילו הורגים אחד את השני
פתאום מישהו מהצוות האחר אמר לי ״אה, כן, ל-M היה shingles, (שלבקת חוגרת) ו-D כרגע חזר ממחלה, והוא כנראה נדבק ככה.״ המממ. אז הלכתי לחקור - ובאמת D חזר, איבד 8 קילו בשבועיים, וכל הפנים שלו מלאות סימני אחרי. הוא הביא פתק מהרופא שהוא ״בריא ורשאי ללכת לבית הספר/גן הילדים״ (כלומר לעבודה), אבל הוא סיפר שבאמת היה חום גבוה, הראה תמונה קצת יותר מפחידה שלו עם האבעבועות פעילות על הפנים, כעולל לא היה לו את זה, ושהוא כנראה באמת נדבק מההוא עם השלבקת חוגרת.
מקרר הבירות בעבודה, לפני שעת השמחה ביום שישי בערב
מתברר שזה אותו ווירוס, למי שהיה אבעבועות רוח הווירוס דוגר, ולפעמים מתפרץ כשלבקת חוגרת, ואז זה מידבק כאבעבועות רוח למי שלא היה. אז D נדבק, ולפני שעלה לו חום, כנראה הספיק להדביק את הבחור מהצוות שלי, וזה דגר אצלו עד שלשום.
מתברר שיש כאלו למכירה וגם האחיינים שלנו משחקים עם כזה, אבל זה עדיין מרשים
כמובן שהתרעתי בפני כל האנשים בחלק שלנו של המשרד, כולל פקידת הקבלה (שעוזרת עם מדיח הכלים), והמנקים, ומהר מהר חיטאנו (עם מטליות כלור) את כל הציוד המשרדי של הבחור.
שעות הפתיחה של המקום: האם הם בקיבוץ??
נקווה שלא יבוא המשך. אבל מה שבאמת הרגיז אותי הוא שהמנהל (וגם מנהל ה-HR) ידעו שבזה D חלה, והם לא חשבו על זה שצריך להתריע. למרבה האירוניה בדיוק ייסדו עכשיו את וועדת הבריאות-ובטיחות, ואני חבר בה, ונעביר מסר ברור לכל המנהלים שאם יש כזה דבר (מחלה מידבקת!) צריך להתריע. בקיצור - E. M.D.
האופניים שלי היו בתיקון, ועל כן הלכתי ברגל - וזה הנוף לעבודה ביום סתווי יפה. שאלו אותי בפייצבוק אם אני עובד בתור ישו שאני הולך על המים. חה חה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה