חג ההודיה הקוראני
ידוע בכינויו צ'אוסוק. חוגגים את האסיף המוצלח במאכלים טעימים. המארחים שלנו היו מאוד מרשימים עם מבחר מעדנים בטעמי המזרח הרחוק.
היו שם עלים מוזרים עם טעם עשיר שעוטפים איתם את האוכל וטורפים את הכל יחד, קימצ'י, לפת מוחמצת, בקר, עוף וטופו, קציצות ירק ועוד כמה סלטים שאני לא זוכר את שמם. מעולם לא ארחתי עם כזה מבחר מזונות, ולא ברור שאי פעם זה יקרה.
האוכל היה מצויין, כל האורחים הביאו אלכוהול אז די מהר כולם השתחררו והשיחה קלחה. יופי של חג.
גילוף דלעות לקראת ליל כל הקדושים
הוזמנו לבית של חברה של חברים לחגיגת גילוף דלעות. הערב נפתח ברכישת דלעת מהסופר שממול הבית שלה, במבצע שלוש בעשר, ולא משנה המשקל. אלו דלעות זולות שמיועדות לשטויות של החג. הם לא רעילות אבל לא עושים מהן מעדנים כי זה זן שמנופח במים ולא טעים במיוחד. ממשיכים בנישנושים ויין טוב, ואז פוצחים במלאכה.
אחד האורחים סיפר לנו שכשהוא היה ילד הוא היה מתבעס כשבלילה היו פרחחים מנפצים לו את הדלעות. כשהיה בן תשחורת הוא היה זה שמנפץ את הדלעות, והיום הוא לרוב לא עושה לא את זה ולא את זה. לפתע שם הלהקה Smashing Pumpkins הרבה יותר ברור.
הארוע היה מהנה להפתיע. פעילות יצירתית עם חברים, קישקשנו, צחקנו, הכרנו אנשים נחמדים. יופי של חג.
ערב מפחיד בלונה פארק
E עומד לכתוב על זה פוסט שלם, אז רק אספר לכם שלפני ליל כל הקדושים פותחים את
הלונה פארק המקומי בערב לגילאי 12 ומעלה, המקום מעוצב מפחיד ויש שישה בתים רדופים להיבהל מהם. גם זה היה כיף.
 |
שחקן אמיתי |
 |
בובה מושקעת |
סיכום
יצא לנו להכיר פה אנשים מכל מיני רקעים, ולהיות מוזמנים לחגיגות התרבותיות שלהם, ואנחנו מאוד נהנים מזה. על
חג ההודיה כתבנו, ובטח היו ויהיו עוד הרבה חגיגות. לאחרונה יצא לי לרצות לארגן ארוע יהודי או ישראלי לחברים, שיראו מה העם למד באלפי שנות קיומו. חנוכה מתקרב, אבל טיגון זה לא בריא. פורים יותר מדי דומה לליל כל הקדושים. האוכל של פסח לא טעים, ולשאר החגים אין באמת אוכל. אולי ט"ו בשבט? נאכל פירות יבשים ופיצוחים?
עוד קושי שיש לי זה הזיקה הדתית והלאומית החזקה של הארועים האלה. אולי אני לא יודע מספיק על השורשים של החגים שהוזמנתי אליהם, אבל הרושם שאני קיבלתי שאין המון רקע דתי. בחג ההודיה אומרים תודה לא לאלוהים אלא לעצמנו ולקהילה. זה זמן להסתכל על הדברים הטובים בחיים, אפילו אם יש רק מעט כאלה. ליל כל הקדושים הוא חגיגה נושאית וזהו. אצלנו חוגגים את זה שניסו להרוג אותנו ולא הצליחו אז בואו נאכל. לגויים פה אין את הנראטיב הזה בכלל, ולדעתי זה מאפשר להם להנות יותר ועם פחות רגשות אשמה (חוץ מהקתולים. הם מתחרים בפולנים ברגשות אשמה). נראה איזו חגיגה תרבותית נחליט לעשות בסוף.
אנחנו אירחנו חברים קנדים לארוחת שבועות.
השבמחקהכנו פשטידות, קישים, בלינצ'ס ועוגת גבינה.
מי שלא רגיש לחלב עלול להנות.