סוף כל סוף מצאנו (במקרה) מסיבה עם מוזיקה שאנחנו מגדירים כ״רקידה״, כלומר מה שהקשבנו לו בתיכון בערך (E מוחה - אמנם מוסיקה סבירה בהחלט למסיבה, אבל בהחלט לא מה שאני מאזין לו. לא עכשיו, ולא אז). לבשנו בגדי גאווה תואמים - גופיה ורודה ותחתוני בוקסר בצבעי הקשת (עם תחתונים רגילים מתחת, אבל עדיין עדיין זה מרגיש שיוצאים מהבית בתחתונים). כשהלכנו הסתכלו עלינו קצת מוזר, אבל לא מאוד.
 |
| שקיעה מרהיבה בדרך ל- |
 |
| שנדליייייר? |
 |
| רחוב דיווי במסיבת הרחוב, שלמעשה קצת דילגנו עליה |
במסיבה היה כיף לשתות ולרקוד, ואווירה מאוד טובה. אני לא רגיש לאוירה, ואין לי מושג אם מסתכלים עלי עקום או לא (מיתרונות המספר במשקפיים), אבל יש אחרים שכן, והם מעידים שהיתה אוירה טובה. היו כמה מסטולים, כמה פיכחים, היתה אינטרקציה נחמדה וקלילה עם הסובבים, והיה מישהו שבא מחופש לתרנגול.
למעשה הוא לא תכנן להתחפש לתרנגול, לדעתי הוא כיוון לגלדיאטור עור פטיש, אבל השילוב של קסדת לוחם עם ציצת שיער, אוברול עור וסגנון הריקוד גרמו לי לתהות אם הוא עומד להטיל ביצה. הוא רקד עם אגודלים תחובים מאחורי השלייקס, מרפקים מכופפים, וזרועות מתנפנפות קדימה ואחורה. כבר ראיתי אותו רוקד ככה בהזדמנויות אחרות. היתרון של מישהו כזה ליד שלעומתו אני מינימום ברישניקוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה