מצעד המתירניות

סוף סוף הזדמן לנו להיות בונקובר בזמן המתאים ולהשתתף ב Slut Walk. למי שלא שמע זו תופעה של השנים האחרונות בעקבות אמירה של שוטר בטורונטו שנשים צריכות לא להתלבש בחושפנות כאמצעי להימנע מאונס. מעניין אם השוטר היה אומר שגברים אמידים צריכים לא ללבוש חליפות יקרות  כאמצעי להימנע משוד. 

האמירה החשובה במצעד הזה היא שבשום צורה ואופן אין אשמה בקורבן ושזו לא בושה להיות קורבן. אנחנו כמובן מסכימים עם האמירה הזו וגם היה יום יפה והשילוב של צעידת מחאה עם חברים וגלידה הוא מנצח, בעיקר אחרי הטרק של אתמול.

את הצעדה פתחו נאומים, כרגיל משמימים. הדבר המוזר היחיד היה שהם טרחו להוקיר ולציין את זה שהצעדה היא על אדמות האינדיאנים, שנלקחה מהם באכזריות ומרמה. זה גרם לי לתהות מה אם היו טורחים לציין בישראל את כל העמים והתרבויות שחיו בכיכר רבין. רק החלק הזה היה נמשך רבע שעה.

לקח לי די הרבה זמן להבין את הסלוגנים, וגם לא צעקו כל כך הרבה. היה די מנומנם, ורוב הנשים לבשו פיג׳מות (או בייבי דול). דוגמאות לצעקות:

two four six eight, time to stop rape and hate

yes is yes and no is no, rape culture has got to go

זה כל מה שקלטתי. היו שם גם נשים עם שריון חושפני ותו לא, שמשחקות LARP ולא נראה שעם החרבות שלהן הן בסכנת תקיפה מינית בקרוב. אחת מהן אמרה שלמרות שהשריון לא מכסה הרבה, הוא עוצר הרבה חיצים וכנראה הוא קסום.

היו די הרבה לבושות מעט - חזיות, בגדי ים, אחת יחפה עם תחתונים. לוקחות פה ברצינות את הלבוש המינימליסטי. היו שוטרים על אופנועים ועל אופניים שליוו אותנו במסענו ברחבי מרכז העיר. שמעתי בחצי אוזן את אחת הבנות מתלוננת שאמנם נחמד שהם מאפשרים לנו את זכות ההתאספות, אבל בטיפול באונסים הם לא מאוד מוצלחים. 

אחרי שעה של הליכה נמרצת חזרנו לנקודה ממנה יצאנו ופירקנו את ההפגנה שמחים וטובי לב. בגלידה היא תור אדיר אז במקום זה הלכנו למינק שוקולד, וגילינו את השוקו הטוב ביותר בונקובר עד כה. לקחנו שוקו חם עם אספרסו ושוקו קר. החם היה סמיך ומתוק כמו שהיה בבבט, עם טעם אספרסו מורגש. הקר היה שוקולדי ומשיי, ללא גבישי קרח. מומלץ בחום.