ארוע נטוורקינג ישראלי

בגלל שבעבודה שלי מחפשים עובדים טובים בנרות, ובגלל שאני עכשיו מנהל שגם מראיין, והמצב די קשה, החלטנו להיות יצירתיים ולהפגין נוכחות בארועי נטוורקינג ולא רק לחכות שיגיעו קורות חיים. בצירוף מקרים קוסמי בדיוק כשהחלטנו את זה עלתה יוזמה להפגיש לראשונה את הישראלים בהייטק. רעיון חמוד, וכל הכבוד ליזמים שהרימו הפקה מכובדת. ההיענות היתה מרשימה - יותר ממאה איש הגיעו.

מארוחת חג ההודיה הקנדי, אצל S -ו B

הארוע התחיל במינגלינג עם נשנושים. היה בר בתשלום (!) וסופגניות. בארועים של קבוצות אחרות היה אלכוהול חינם. בהמשך היו נאומים ממושכים ומשעממים של כל מיני פונקציונרים, ואחריהם עלו להציג ארבע חברות הזנק. לראשון היתה פדיחה שנתקע לו המחשב באמצע. שני האחרים היו בסדר, ולמיזם האחרון מגיעה פסקה משלו.

נצפו במסיבת ליל כל הקדושים

הרעיון שלהם הוא לעשות סדרת אנימציה ולשווק אותה באינטרנט וגם למכור להפצה רגילה. התוכנית נשמעה מעניינת במידה, אבל הרעיון לא היה מאוד טכנולוגי, ולא ברור מה הם עשו במפגש היי-טק. אני בטוח שזה עבר בראש של כמה אנשים, אבל אחד היה גס רוח מספיק בשביל לקטוע אותם באמצע ההסברים. כשאמרו לו ששאלות בסוף, הוא צעק באנגלית

 "I'm an Israeli, I don't shut up" 

היו עוד קצת חילופי דברים בין המציגים לבין האיש גס הרוח, ואפילו מהקהל מישהו זרק לו 

"You are not an Israeli, you are just an asshole"

מבוכה זו מילה עדינה לתאר את מה שהרגשתי בשלב הזה. בעיקר שמחתי שלא הבאתי גויים מהעבודה שיראו את מה שיש לישראל להציע. זה נכון שלא חסרים אנשים גסי רוח בקנדה אפילו, אבל לפחות הם לא טוענים שהמוצא שלהם וגסות הרוח שלהם זה הטוב שיש להם להציע לעולם. עד לצד השני של העולם הישראלי המכוער רודף אחרי?

פרידה מהעצים האדומים (עד הסתיו הבא) והנוף האורבני של מרכז העיר

עוד משהו שהפתיע אותי היה שכל המציגים עסקו בתחום התוכן, עם מעט טכנולוגיה לקישוט. אני רגיל לרעיונות שהם בעיקר טכנולוגיים. אולי זה מזג האויר?

מיצי, מסתגלת

מיצי חושבת שהיא כלב - לאחרונה היא למדה לרדוף אחרי הזנב של עצמה

עוד משהו שהיה שונה מהמפגשים של הקבוצות האחרות היה הקהל, שהיה פחות טכני, והיה פחות שוק עבודה והרבה יותר ניהול עסקים. לא ברור בכמה נחישות אשוב למפגש הבא.