רכישת דירה ומעבר דירה

המון זמן שלא כתבנו, קצת כי לא היו דברים מסעירים לכתוב עליהם, וקצת כי היינו מאוד עסוקים בעבודה.

קאר טו גו עם לוחית זיהוי של קאר טו גו. היתה במצב הכי טוב שראינו עד כה

אחרי בערך חצי שנה של חיפוש דירה מצאנו משהו שמתאים לדרישות שלנו. בדרך גילינו כמה תכונות משונות שיש פה לרוב הדירות.

1. בסלון ובחדרי השינה לרוב אין מנורות תקרה. הפתרון הוא נורות רצפה שמתחברות לשקע בקיר, ולרוב יש מתג ליד הדלת ששולט על אחד השקעים. יש לנו כמה תאוריות למה זה:
1. יותר זול
2. להאיר כלפי התקרה גורם לחדר להראות גדול יותר
3. הקנדים אוהבים חושך
2. לרוב אין בחדרי השינה מתג ליד הדלת ומתג ליד המיטה. גם בדירות יותר חדשות.
3. גישה לנכים פחות נפוצה ממה שציפיתי. בגורדי השחקים יש, אבל בדירות נמוכות יותר, אפילו אם יש מעלית, עדיין יהיו כמה מדרגות שימנעו מכיסא גלגלים לעבור, וגם יקשו על עגלת ילדים.

השלג חזר להרים

שיטת הרכישה פה קצת שונה מבישראל. המתווך עושה כמעט את כל העבודה, וכמעט כולם עובדים עם מתווך. השלב היחידי שלא עשה המתווך היה העברת הבעלות, שאת זה עושה נוטריון שמקבל כסף, מעביר רישום, ואז מעביר את הכסף. את כל החוזים והמקח עושה המתווך, ולרוב המוכרים והרוכשים לא נפגשים. יש מתווך אחד לקונים ואחד למוכרים, ואת הכסף הם מקבלים מהמוכר, ככה שלנו זה לא עלה שום דבר. אנחנו נעזרנו בשרותיו של ג'קי, שהיה סבלני להפליא למרות ששינינו דיעה כמה פעמים ואם היינו החלטיים התהליך אולי היה יותר קצר.

הקרקס בא העירה

מועד המעבר היה ממש תקוע לנו מבחינת לחץ עבודה של שנינו, אז בלי להתבייש השתמשנו בשירותי חברת אריזה וחברת הובלות, וגם צבעים. כשמשלמים מספיק התהליך נעשה הרבה יותר פשוט, ולא היינו צריכים להפסיד הרבה עבודה.

כל הבית הרגזים ארגזים. מזל שהיה צריך להחזיר אותם, אז פרקנו מהר

בתוך ארגזי הענק האלו יש מוט, ולתוכם נכנסת מלתחה שלמה, הכל עדיין תלוי על הקולבים. כדי לפרק אותם צריך לזחול פנימה. מיצי שועשעה שסוף סוף גם אנחנו זוחלים לתוך ארגים

השכונה נקראת "יפה נוף", והיא משקיפה על מגדלי מרכז העיר. יש פארק גדול וטיילת ממש מטר מהדירה. אין נוף מדהים אבל יש פרטיות, ובעיקר יש הרבה יותר שטח ובשאיפה יהיה פחות חם בקיץ בתוך הדירה.

הנוף מהטיילת לכיוון המגדלים של מרכז העיר. יום אחד ארד לשם עם מצלמה אמיתית

רהיטים זה לא פשוט

יש לנו המון ספרים ואלבומים שהבאנו מישראל, ומכיוון שהתכנון הוא להשאר בדירה הזו די הרבה שנים, רציתי משהו יותר יפה ופחות סטנדרטי מאיקאה. אחרי שבועיים של חיפושים אחרי מדפי ספרים נואשתי ובניתי לנו BESTA לבנה עם דלתות אדומות. דברים באותה איכות של איקאה אבל בחנויות אחרות עולים כפליים, ודברים ברמה גבוהה יותר עולים פי עשר. במקום השמונה מאוד דולר שעלה מה שקניתי בסוף יכולתי להוציא עשרים אלף דולר בלי בעיה, ועדין לא לקבל את מה שרציתי. מה שחסר פה זה רמת הביניים.

לפני הסערה

הספרים עדיין לא מסודרים, וחלק מהמדפים יזוזו, אבל לפחות הם באור היום ולא בארגזים במחסן

קירות גבס

בישראל היינו רגילים שכל הקירות מבטון, ולא צריך לחשוב איפה בדיוק לקדוח. פה רוב הקירות הם מגבס, מה שאומר שהיינו צריכים לגלות אם המוטות שמחזיקים אותם מעץ או מתכת, איך לקדוח ולתלות עליהם, ואת כל הטרמינולוגיה שקשורה לזה. אני לא בטוח שאוצר המילים הזה מעניין את כולם, אבל אם אתם רוצים לדעת משהו תפנו אלינו.

תלוי על קיר הגבס

Gooseberries

לפעמים אני חושב שאסור לתת לי להסתובב בשוק עם ארנק ובלי רצועה. היה יום יפה והלכתי לשוק באי גראנוויל לקנות קצת ירקות. ליד הקופה קרצו לי הפירות החמודים האלה, כמו חרוזים זהובים. אחרי שהושטתי אותם לקופאית והיא כבר העבירה אותם גיליתי שהתענוג הזה עלה לי עשרים דולר! עכשיו אני מתענג על כל ביס וביס.

(סופגניות תוצרת בית לפי המתכון של מרתה סטוארט. יצא טוב להפתיע)