יום שבת, 14 בספטמבר 2013

רוקיז: לוגיסטיקה ותכנונים

לוגיסטיקה

היה לא פשוט להחליט איך להגיע לרוקיז. הדילמה היא בין רכב לטיסה, כי הרכבת איומה במיוחד; איטית ויקרה. באוטו לוקח תשע שעות לבאנף, אבל הטיסה לא הרבה יותר קצרה כי צריך להגיע לשדה תעופה מוקדם, ובקלגרי צריך לשכור אוטו ולנסוע עוד שעה וחצי, כך שבשביל לחסוך כמה שעות מוציאים עוד ימבה כסף. בסוף בחרנו אוטו, ומזל שהזמנו אותו הרבה זמן מראש כי בשבועיים שלפני כבר לא היו רכבים פנויים, או במחיר כפול.



את המלונות הזמנו מראש דרך priceline. לא סמכנו על הפטנט שלהם שמוצא מלון בלי לומר מראש מה הוא יהיה, אבל אחר כך כן עשינו את זה ויצאו מקומות סבירים.



יש המון מסלולי טיולים ברוקיז, ודי מסובך להבין מעושר המידע מה רוצים לעשות. S שהתלווה אלינו התפנה לבדוק כמה אופציות, והנחנו שנגיע לתחנת מידע לתיירים ונברר מה פתוח כרגע ומה אי אפשר לעשות. דבר אחד שגילינו היה שיש שבילים שדובים יותר נפוצים בהם, ואז חייבים לטייל בקבוצות של לפחות ארבעה אנשים. היינו שלושה, אז בהתחלה נמענו ממסלולים כאלה. במקרה עברנו יום אחד בתחילתו של מסלול כזה כשהיינו ארבעה יחד עם חבר של S, וגילינו שיש פקחית של רשות שמורות הטבע והגנים שעוזרת למטיילים להתקבץ יחדיו, ולא נותנת לאנשים להתחיל את המסע סתם לבד.


המסלול

יש קישור לתיאור המסלולים, אז אני לא אפרט אותם. בעיקר יהיו תמונות מרהיבות. התיאור שלי לכל המסלולים הוא עולים, עולים, עולים, רואים אגם / קרחון / פסגה / אחו אלפיני, יורדים, יורדים, יורדים. עם קצת מזל רואים דוב / צבאים / סנאי / ציפור.



ישנו בבאנף, אגם לואיז וג'אספר, שלושה לילות בכל אתר, ובדרך עצרנו למסלול קצר. שמות המסלולים:
whistlers mountain, bald hills

מעבר עילי לחיות בר. חבר סיפר שגריזלים לפעמים מתעלמים מזה וחוצים על הכביש.

בימים הבאים הבאים נעלה בעיקר תמונות ומעט פטפטת מהמקומות האלה. התמונות בפוסט הן תמונות מהדרך.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה