סוף שבוע בסיאטל עם ההורים

(הפוסט נכתב ביותר מחודש איחור, כי הקיץ עמוס, אבל מוטב מאוחר, לא?)

[וברכות ל- C ו- O להולדת בתם השלישית!!]

ההורים של E באו לבקר, ומכיוון שהם פחות בעניין של לגמוע מרחקים ולטפס על ג'בלאות מצאנו דברים קצת יותר רגועים לעשות באיזור.

אירוע במוזיאון בסיאטל

התחלנו בסוף שבוע בסיאטל עם קרובי משפחה שגרים שם. קצת דאגנו במעבר הגבול, אבל מסתבר שלציין שמבקרים משפחה ולתת את הכתובת שלהם הרגיע את הפקיד. מומלץ לפעם הבאה.

כולם חוץ ממני מכירים את סיאטל יחסית טוב, אז לא כיסינו את המקומות התיירותיים הרגילים אלא דברים קצת יותר אקזוטיים. היינו בשמורת בלודל שבאי ביינברידג'. מגיעים עם מעבורת, נוסעים קצת, מסתובבים כמה שעות (תלוי בקצב ההליכה) וחוזרים לסיאטל. לפי הפקקים שראינו בדרך חזור יש הרבה מה לעשות באי חוץ מהשמורה הזו. כמו שהתמונות מראות המקום יפה להפליא, ויש גם קצת היסטוריה לא מעניינת של המשפחה. לא היו בגידות וגם אף עיוורת לא קיבלה את ראייתה מחדש בזכות הכומר. עשינו טעות ולא הבאנו מספיק נישנושים אז כשסיימנו לטייל בשמורה כבר היינו רעבים מאוד.

אכלנו במסעדה פופולרית קרוב למעבורת חזור. יש שם איזור של טיילת עם פסלים חמודים.

בערב היינו במסעדת פיוז'ן גורמה ונתנו למלצרית לבחור עבורנו ארוחת טעימות מכל הבא ליד. היה מאוד טעים, שירות מצויין ואוירה נעימה.

למחרת נסענו למסלול הליכה פשוט בפארק המפלים התאומים. מסלול קלאסי: עולים קצת, רואים מפל, יש כמה תצפיות על המפל, תצפית מראש המפל, עצים גדולים של יער גשם, והמון מים. יפה, ודי דומה לעמק לין שבצפון ואנקובר. הפעם המארחים הפתיעו אותנו עם כריכים וסלטים שהכינו עבורנו לפנות בוקר, אז יכולנו לשרוד עד ארוחת ערב בלי עוד ארוחה.

ביום שני המארחים שלנו היו צריכים לעבוד ואנחנו היינו צריכים לחזור לואנקובר, אז רק הלכנו למחט המפורסמת, והספקנו לעבור בגני צ'יהולי שלמטה. כל הסופ"ש היה מזג אויר מצויין, וראינו כל הזמן את ההרים הגבורים שבאופק. המקומיים אמרו שיצא לנו מזג אויר לחלוטין לא אופייני - חם, בהיר, מואר. 

במקרה יצא גם שהגענו באותו סוף שבוע של מצעד הגאווה, ואמנם פיספסנו את רוב הארועים הנלווים, אבל בכל זאת בשני הערבים השארנו את ההורים עם הדודים והלכנו לקרוע את העיר הגדולה. יש שם הרבה יותר מקומות מאשר בואנקובר או בתל אביב, והם מחולקים לפי קטגוריות צרות, נשים, בחורים צעירים, דובים, פטיש. נראה שאין ערבוב מי יודע מה. לנו היה הכי נוח עם הדובים כי הקהל היה הכי מגוון והכי ידידותי.

תורים. אנחנו ממש לא חזקים בכאלו. לא חיכינו

בפוסטים הבאים: המשך הרפתקאותינו עם ההורים.