אדמונטון - הקרת המעטירה

רצה הגורל ובילינו את סוף השבוע באדמונטון. סה״כ שעה וחצי טיסה מונקובר, אבל היא ממוקמת קצת בשומקום. כלומר, ממש שומקום. עפולה שוקקת ליד אדמונטון, ולא לגמרי ברור לי איך היא כזה חור - בכל זאת גרים שם יותר ממיליון אנשים. 

יתכן שזה מזג האוויר, כי כשהיינו שם לקראת סוף ספטמבר בלילה היה 2 מעלות, ביום 7 עם רוח. בעינינו זה היה חורף, המקומיים אמרו לנו להביא ז׳קטים של סתיו, והסתובבו עם ז׳קט קל, כפכפים ומכנסיים קצרים.

קודם כל הטיסה: זו טיסת פנים-קנדה, ובאופן מפתיע לא בודקים שום תעודה מזהה אם הנוסע מתחת לגיל 17, ומעל רק ביקשו photo ID. הראינו רישיון נהיגה, אם כי עולה בי חשד שכרטיס אשראי או תעודת חדר כושר גם תספיק להם. הם מבקשים את זה אך ורק בשער העליה למטוס, ולא בשום שלב לפני, כולל בביטחון. 

קיוויתי לאירועים מלבבים בטיסה, שיאפשרו לי לצלם ולהשפיל פומבית נוסע אחר, אבל הטיסה קצרה מדי. ההקשר התרבותי הוא האתר המלבב: Passenger Shaming, שהתחלתי לעקוב אחריו בדיצה מסויימת. לאמריקאים בכלל, ולאלו שמתלוננים באתר הזה בפרט, יש פוביה מכפות רגליים - וכנראה בעיניהם זה הדבר הנורא מכל: לחשוף כפות רגליים לא גרובות. עם גרביים זה דרגה אחת פחות ראוי להלקאות, אבל עדיין ראוי להלבין פניהם ברבים. מדי פעם יש שם דברים באמת מחרידים, כמו הגברת ששמה לק. בעיני זה זוועה בגלל הריח של הלק, ולא בגלל שזה לרגליים. ה״אתר״ (בעצם דף בפייצבוק) מלא בתמונות של כפות רגליים - חלקן באמת במקומות לא הגיוניים, חלקן סתם מציצות מהשמיכה, בתוך התחום הסביר של הנוסע. בקיצור, למי שלא סובל מפוביית כפות רגליים, חצי מהדברים שם לא באמת מחרידים. אבל חצי כן. 

כובע קאובוי. על אמת

 וחזרה לעניין: באמת שחיפשנו מה יש לעשות באדמונטון מעבר לעניין שלשמו התכנסנו, שלקח רק חצי יום, אך לא מצאנו כל כך. כן יש כמה פאבים גאים, אבל האמת שהתעצלנו, ולטובת העיר יאמר שהתקיים שם כנס קומיקון כשביקרנו, אבל הסלבריטיז היו כוכבי משנה של ״המפץ הגדול״, ולא הרגשנו מחוייבים. המקומיים גם סיפרו לנו על אירועי ספורט שמתקיימים שם, ועל הופעות של כוכבי קאנטרי קנדיים מפורסמים (אהממ). 

בסופו של דבר (האמת, בתחילתו) הם אמרו לנו שנלך לקניון. כן כן! To the Mall!!!

טוב, אחרי שנרגענו מפרץ הגיחוכים, אודה שלקרוא למקום קניון זה קצת הטעיית הציבור. המקום הוא הקניון הגדול בצפון אמריקה, בתחרות צמודה עם קניון במינסוטה (אגב מקומות עם מזג אוויר מחורבן), כשכל פעם אחד מהם משיג את משנהו, ואז מוסיף אגף. 

בקניון הזה יש, מעבר לכמות אדירה של שטח מסחרי וחנויות מחנויות שונות, גם שטחים גדולים שבעצם מרכזים את כל האטרקציות של עיר במקום אחד:

יש גם לייזר טאג, וגם פיינט בול, ואפילו מטווח אמיתי (!).

יש משטח החלקרח (כמובן):

ויש רחוב שנראה כמו רחוב ברבן מניו אורלינס, ובו מסעדות סבירות עד יקרות:

ויש רחוב שאמור להזכיר רחוב אירופאי, ומתחתיו כמובן מיני גולף:

יש מיני עולם-הים, ומופעים:

יש (תחזיקו חזק) ספינת פיראטים! כי איך אפשר קניון בלי ספינת פיראטים?? אי אפשר היה לעלות עליה כי היתה מסיבת יומולדת לג׳ימי:

יש לונה פארק. כן. אמנם חלק מהמתקנים לא גדולים כמו בפליי-לנד הוונקובראי (או אפילו הסופרלנד), אבל מאוד מרשים הסיפור:

וגולת הכותרת, יש פארק מים. עם מגלשות אימתניות, ובריכת גלים עצומה:

הסתובבו שם בבגדי ים בלבד, אבל זה בכל זאת אדמונטון, אז שאלתי אם המים בטמפרטורת קפיאה והבחוץ ב10 מעלות, כדי שלמקומיים לא יהיה חם מדי, אבל לא העריכו את ההתחכמות. כנראה שחם שם במידה טרופית משביעת רצון לפארק מים. 

מחוץ לקניון, נתנו קפיצה לפארק שמשקיף על נהר הססקצ׳ואן (שאת מקורו, כלומר קרחון הססקצ׳ואן, ראינו בקיץ הקודם ברוקיז):

בתמונה רואים את הדאונטאון של אדמונטון בצד שמאל. לא מרשים במיוחד, וקטן. העיר עצמה היא פרבר עצום בגודלו ומרחקי וזמני הנסיעה מרשימים. 

אנחנו לא מצפים בכיליון עיניים לביקור חורפי שם. לא מבחינת מזג האוויר בכל אופן, גם אם כן מסיבות אחרות.