סיפורי חוג ניהול, שבועיים לפני סיום

A התלוננה שהפוסט הקודם לא היה מושקע, אז אני ממשיך עם סיפור נוסף. היום הייתי בחוג ניהול, ויצא שסיפרתי לחלק מהקבוצה שהייתי בצבא, והופתעתי שהשאלה הראשונה היתה אם אני יודע קרב מגע. בעיקר הפתיע אותי שהבחורה ששאלה אותי ידעה לומר את זה בעברית. מסתבר שיש כזה קטע בעולם, ואפילו בונקובר. אני משער שלהם זה מילה משונה כמו זומבה או אשטנגה יוגה.  

בשיעור קיבלנו את החלוקה לקבוצות עבור פרוייקט הסיום. אנחנו צריכים לדבר על פירמידת הצרכים של מסלו, ולהכין מצגת והפעלה. הופתעתי לגלות שחברי לקבוצה נרתעו מעבודה עם Powerpoint, אין להם חשבון בגוגל או בלייב, והדרך שנראית להם הגיונית לעבוד בקבוצה על מסמך זה לשלוח אותו במייל מאחד לשני, כאשר מחלקים את הנושאים לפני כך שאין חפיפה. אז קיבלתי על עצמי את מלאכת ה Powerpoint המפרכת, ואת האינטגרציה בין כולם. מה שאומר חיים די קלים מבחינתי.

את מחצית השיעור השניה היינו אמורים להעביר בלתכנן כקבוצה את הפרוייקט. ציפיתי שיהיה סיעור מוחות, בניית שלד יחד, משהו. האחרים רצו רק לחלק תפקידים ולהתחפף. מצחיק שלמרות שאני משלם על זה מכיסי עדיין כיף לצאת חצי שעה קודם.

בדרך חזרה מהלימודים הלכתי על Dunsmuir, ושמעתי בחור שעמד מול פאב צועק לטלפון

"Tell me what you did with the wallet, or I'll go back in and drink some more"

כמה אדום צוואר מצידו.

נכנסנו פה לשיגרה נעימה של עבודה, חדר כושר, טיולים ובילויים עם חברים. הזמן עובר מהר בלי סיפורים מסעירים. 

נרשמנו להתנדב במצעד הגאווה המקומי, נראה מה יצא מזה. וגם התנדבתי להתחיל פעילות של קבוצת המטיילים שלנו בפייסבוק, ועוד לא ברור לאן זה יתקדם. ביום שישי נלך לחוג יוגה קהילתי. אולי מכל הדברים האלה יצאו סיפורים מעניינים. במקרה הכי גרוע אני אמציא משהו.