מרוב עצים לא רואים את המדבר

קצת באיחור, נספר על הטיול שלנו עם H לאוסויוס ופנטיקטון השוכנים דרומית לקלונה. H ביקרה אותנו בסוף הקיץ, ורצינו לבקר בארץ היין, אם כי קצת מיצינו את קלונה וסביבותיה המיידיות, שכן כבר היינו שם עם K ועם הורי.

אז החלטנו להתחיל ב- Osoyoos, הנמצאת ממש על הגבול עם ארה״ב, ולקחנו מלון שנמצא ברצועת החוף שבין שני חלקי אגם אוסויוס, האמור להיות האגם החם ביותר בקנדה. המקומיים טענו שכבר סוף הקיץ והאגם התקרר קצת, ואמנם הצלחתי לגרור גם את O וגם את H להיכנס למים, אבל המים לא היו חמים. היו די קרירים, וטבילה מהירה הספיקה לכולם. 

בדרך עצרנו באטרקציה שאמורה להיות מרהיבה - ה- Spotted Lake, תופעת טבע מעניינת, אבל האמת, קצת מאכזבת. בדרך גם היו שווקי פירות מדהימים, ואמרנו שנעצור בחזור, מה שלא באמת קרה, אלא רק הבאנו תפוחי Ruby, יפים אך מאכזבים. 

עיקר העניין באיזור הזה של BC הוא היקבים, כמובן, והנהיגה התחלקה בין O לביני, כך שכולם יכלו לשתות לשובעה. מבלי ללכלך יותר מדי אומר שהקיבולת שלנו, בהתחשב בזה שאני נהגתי רוב הזמן, לא היתה מרשימה במיוחד, אבל כן עצרנו בכמות יקבים נאה, טעמנו מיינותיהם, ואף רכשנו דיי הרבה. 

H קצת הופתעה מכמות היין שרכשנו, אבל חוץ מיין הבית שלנו, נחמד שגם יש יין יותר טוב מדי פעם - חבל שהוא כל כך יקר ב-BC. 

כאן גם אכלנו צהריים

 בין לבין עצרנו לראות נוף, ולהתפעל ממה שהמקומיים קוראים ״מדבר״. למי שגדל בטיולים במדבר יהודה ובנגב, התואר מדבר לאיזור הדיי ירוק הזה, עם אגמי הענק, קצת מצחיק, ומשם כותרת הפוסט: מרוב עצים, לא רואים את המדבר. 

בחלק מהיקבים יש גם מסעדות טובות, או סתם יקרות, ודיי התפנקנו באוכל. באחת מאלו, הצמודה ליקב בשם פופלר גרוב (חורש הצפצפה):

בעל הבית שמע אותנו מדברים עברית, ושלח אותנו לבקר ביקב בבעלות ישראלים בעיירה בשם Summerland. באותו לילה ישנו בפנטיקטון, וקשה לומר שהתפעמנו מהעיר. עשינו טיולון בוקר לאורך האגם, וניסינו לבקר במבשלת בירה בעיר, אך השעות לא התאימו, אז המשכנו לסאמר לנד.

לפי המלצת בעל המסעדה, הלכנו ליקב Silk Scarf, על שם צעיף המשי של טייסים מפעם. בעל הבית היה פעם טייס בחיל האוויר הישראלי, והוא היה נחמד ודברן, ונתן לנו לטעום הרבה יותר יין ממה שבדרך כלל. כמובן שזה עבד, ורכשנו יותר יין ממה שבדרך כלל. הוא הסביר לנו יותר מאחרים, וגם שלח אותנו ליקבים אחרים באיזור, וגם לטיולון לפסגת ההר הענק הישן. 

גם בראש ההר המדבר לא היה מאוד משכנע, ומשם ירדנו לטעום (ולרכוש) יין פירות ביקב הענק הישן, ומשם המשכנו ליקב סודות מלוכלכים, לראות - כמו שאמר הישראלי - איך לא עושים יין. 

המיתוס הוא שלפני מאה שנה פועל סיני שנמאס לו מלעבוד במסילות הרכבת עצר בסאמר-לנד, ופתח מכבסה, שכן כל מחפשי הזהב היו מלוכלכים עד למאוד. למרבה המצוקה לא כל כך היה איכפת להם להסתובב בבגדים מלוכלכים, ובצעד עסקי נבון הוא פתח בית בושת בקומה העליונה. הלקוחות היו מגיעים, מותירים את בגדיהם לכביסה, עולים לקומה השניה, שלא דורשת ביגוד רב, ולכשהיו מסיימים, היו מקבלים את בגדיהם נקיים, ומשלמים על שני השירותים. 

בהרצה קדימה להיום, באותו בניין יש היום יקב, וכולו מצועצע, ומנסה להזכיר סצנות ממולאן רוז׳, המוכרות לבושות אדום ומדברות בקול פתייני. קצת התלבטנו, אבל היין היה בסדר גמור, הנוף מאוד יפה, וגם אכלנו צהרי-פיקניק במרפסת שלהם. 

לסיכומו של טיול, חזרנו עם כ- 30 בקבוקי יין, והיה נחמד מאוד. לא לסמוך על קנדה בנושא האגמים החמים - האחרים שטבלתי רגליים בהם בהמשך היו אף יותר קרים. ברררררר.