למרות שמאי (וגם יוני) יודעים להיות גשומים, הימים ארוכים ולא קרים, ואם יוצאת השמש, נעים וחמים.
אי לכך החלטנו לנסות לטייל יותר, ומתחילים בקטן, להיכנס למוזה. שלחו לי את הלינק
הבא, שמדבר על 10 פסגות שצריך להגיע אליהן באיזור ונקובר. כנראה שיקח עוד זמן עד שנגיע לכולן, אבל זה בהחלט נותן השראה ומטרה.
טיול לפסגת לין
יצא יום מעונן, וגם הפסגות עוד כנראה מושלגות. לקחנו סקיי-טריין, סי-באס, אוטובוס (כולל החלפה), והכל על כרטיס אחד, והגענו אל שמורת לין. לוקח קצת זמן. במקור חשבנו לטייל למפלי נורוון, שבהם O כבר
ביקר, אבל בסוף ראינו שלט שמפנה אל
פסגת לין - והופ, טיפסנו. לקח כשעתיים למעלה, נוף יפה. שמש יפה, אבל בגובה של כמעט 1,000 מטר, בתחילת מאי, נהיה קריר דיי מהר, אז ירדנו. שעה למטה.
טיול לשמורת אוזני-זהב - Golden Ears
שמורת גולדן אירז דיי גדולה, ויש הרבה אפשרויות. גם השבת היה מעונן, אם כי חמקנו מגשם ממש. שכרנו רכב, ובמקור חשבנו לטפס להר סימור, אבל כל החוף הצפוני היה מעונן לחלוטין. לפסגה גבוהה כבר לא נגיע היום.
אז כבר יש אוטו, נסענו לגולדן אירז. החלטנו לטייל ב
מסלול הקניון המערבי, ולטפס לנקודות התצפית על נחל הזהב, ואולי מעלה מזה.
המסלול מתחיל קל, ורחב מאוד, בינות ליער שרכים מרהיב, וממש לפני העליה הגדולה הוא הופך לקטן וצר. מטפסים, ומגיעים לתצפית.
אחרי התצפית המשכנו לכיוון חניון הלילה, אבל באיזשהו שלב איבדנו את השביל. כך גם עוד כ- 6 מטיילים אחרים ו- 3 כלבים. גם כן כלבים - לא מוצאים את הדרך מייד? הסברנו שזו לא הדרך לשתי גברות וכלבן, אבל אנחנו בחרנו להמשיך למטה. מצאנו את עצמנו לאורך שביל ישן ששימש את חוטבי העצים (I'm a lunber jack...?) שרוצף בעץ. הוא נגמר בשאריות גשר ישן - בטונאדה אדירה באמצע הנחל.
ניסינו להמשיך קצת, אבל חזרנו. רגע לפני איפה שחשבתי שידעתי איפה אנחנו לאחרונה, פגשנו שתי בחורות ובחור, עם ציוד על הגב, שניסו להגיע לחניון הלילה. הם אמרו שהמצפן שלהם התקלקל (???), ולא היתה להם מפה. יופי. חברנו אליהם, ומצאנו את השביל וגם את המשכו.
 |
| כאן חוצים |
טיפסנו איתם עד חניון הלילה, וראו הצצה של פסגות, אבל סה״כ העננים עוד היו שם. החלטנו שאין לנו מה לטפס עוד, והם פרסו מאהל, וכאות תודה שיתפו אותנו בבירה. נחמד.
הדרך למטה היתה זריזה יותר, וכללה הצצה קצת יותר טובה על הנוף. כשסיימנו קפצנו לראות את האגם הסמוך ודמיינו כמה הוא יודע להיות עמוס בימי קיץ חמים.
 |
| הפעילו את המזרקה שגובלת במרפסת שלנו. השקיעה יודעת להפיז את המים |
טיול להר גרדנר באי בואן
טוב, אז מסורת טובה חבל לקלקל, וכנראה שכל שנה נטפס ל
כאן. הפעם לקחנו את
מונית-הסירה מגרנוויל איילנד, שקרוב אלינו מאוד. זה יותר קצר מאשר להגיע לדאון-טאון ומשם לקחת אוטובוס שלוקח כשעה עד הורסשו ביי ומשם מעבורת של כחצי שעה.
הספקנו לאכול ארוחת בוקר לפני ב- Agro Cafe. לקופאי היתה בעיית גישה לחיים, ותחליף העגבניות (במקום נקניקיה או בייקון) היה מגוחך בקטנותו. כנראה שזה מקום לקפה בלבד.
סירת המונית לקחה כ- 45 דקות, והיא לא גדולה כלל, כך שאם הים היה פחות שקט, זו היתה יכולה להיות חוויה לא כיפית כל כך. זכינו לראות את בתי העשירים מהצד של הים, אבל כמו שאמרתי ל- O: ״את אמא שלי לא תצליח להעלות על הסירה הזו בלי קרב״. נכון שלא חטפתי מחלת ים, אבל הייתי קרוב.
הטיפוס להר היה חביב ומיוזע - 750 מטר תלולים ביער יפה שכולל מצוקים ועצים, עד שמגיעים לפני הפסגה הדרומית - יש שלט שמזהיר שאין שם נוף.
אז מדלגים וקצרות אחרי זה מגיעים לפסגה הצפונית, ובה יש יופי של נוף, לשני הצדדים, ומגדל אנטנות. גם היו שם כלבים נבחנים ובעליהם, ובאיזשהו שלב הגיעו גם קבוצת סינים רועשים מאוד.
אחרי ארוחת צהריים מאוחרת ירדנו, והגענו לדרך העפר, שמקצרת את הדרך למטה. עקפנו את הסינים הרועשים, והלכנו דיי מהר, כי בשבת אין מעבורת של שבע ועשרים, אז רצינו להספיק את זו של שש ועשרים. הצלחנו.
קינחנו את היום בבירה ואוכל בדאון-טאון, במקום עם פטיו מעולה, אך קללת מטבח ושירות חרא. כל שנה יש שם מקום אחר, ואנחנו מבינים למה.
היתה גם הופעת דראג, מה שנקרא - Drag Roulette - כל מלכה, מתוך ה- 10 המשתתפות, מביאה שיר אחד, ומגרילים מי תבצע מה. לא נשארנו הרבה - איכות ההופעות נעה בין לא רע למזעזע, בעיקר כי הן לא מכירות את השירים. וגם היינו עוד בבגדי הטיול, ונראינו קצת לא קשורים למקום, אבל בגלל שזה ונקובר, אף אחד לא אמר כלום.
