חגים של אחרים

שנה ראשונה שאנחנו ממש נמצאים פה בכל תקופת החגים, ואפילו לא לקחנו חופש מהעבודה. זו פעם ראשונה שאני ממש שם לב להבדל בין היחס של הגויים לחגים שלהם, ששונה כל כך מהיחס שלי גם לחגים המקומיים וגם לחגים היהודיים.

חנוכיות בחגיגת חנוכה אצל Z

נתחיל מזה שחג המולד אצל רוב האנשים שעובדים איתי נראה בערך כמו שהוא בטלויזיה. שמים מנורות צבעוניות מחוץ לבית, יש עץ אשוח מקושט, יש מתנות, יש ארוחה משפחתית עם המוני אדם שמגיעים מרחבי המדינה. דבר מוזר שלא ידעתי הוא שחג המולד אינו מוגדר היטב. כל תרבות מסדרת את המרכיבים באופן שונה. החג נמשך יומיים, והארוחה יכולה להיות ביום הראשון או השני, המתנות לפעמים לפני הארוחה ולפעמים אחרי, לפעמים ברצף ולפעמים עם פער של לילה, או אפילו פותחים את המתנות בחצות. ממש לכל משפחה יש את הסגנון שלה לפי מוצא ההורים ואיך שמנהגי המקום משתלבים. שנה שעברה הוזמנו לארוחה אצל חבר, אבל השנה לא יצא אז העברנו את הזמן ברוגע עם ספרים, טלויזיה ומשחקי מחשב.

ארוחת ערב טרום חג המולד אצל S ו- B, שנסעו ליבשת הישנה לחגים

ערב השנה החדשה לא נקרא פה סילבסטר, זה כנראה כינוי ארופאי. פה זה סתם שנה חדשה, חג לא משפחתי אלא יותר בילויים ולצאת לשתות עם חברים. בכל זאת כולם אומרים אחד לשני ״שנה טובה!״, ולא מבינים למה אנחנו מוסיפים ״צום קל!״. יש מי שעושה חשבון נפש, יש מי שמתכונן לסגור את שנת המס, ויש מי שיוצא לחגוג.

השנה הוזמנו לחברים לחגוג איתם בבית ועם עוד די הרבה ישראלים. כשחיכינו למטה ראינו איזה עשרה איש ואישה יוצאים מהבניין מטורזנים היטב. גברים עם ג׳קט, עניבה (חלק עם פפיון), חלקם ג׳ינס וחלקם מכנסי בד, ונעלי עור. הנשים עם שמלות חושפניות, נעלי עקב, מעילי פרווה וצעיפי צובל. פעם חשבתי שהם מגיעים מסורי, עכשיו אני יודע מאיזה בניין הם יוצאים. היה משעשע להבחין באחידות התלבושת הישראלית ובזו הקנדית. במסיבה שלנו חולצה מכופתרת נחשב וואו ואף אחת לא לבשה פרווה. אפילו היו כמה אורחות עם מכנסיים רחמנא ליצלן. ולא שלבשו פיג׳מות, אבל גינדור של ישראלים זה לא גינדור של קנדים.

מעניין אם ומתי ניכנס פה לאוירת החג כמו כולם, נדליק מנורות צבעוניות, נשים עץ והכל. לא בטוח שאי פעם נגיע לרמה הזו. אולי נילבש ג׳קט וזהו.