הורי מבקרים כעת, אז אני מקווה שיגיע שטף פוסטים אחרי כן על החוויות, אבל בנתיים פוסט קצר על "נבלן על החוף" - Bard on the Beach.
שנה שעברה הלכנו לראות את מקבת, והשנה החלטנו ללכת ל"לילה ה-12", שכן אבא אמר שקומדיות שייקספיריות קלות יותר לעיכול.
פאדיחה תחילה: קניתי כרטיסים במקום טוב מאוד, לשלושה ביולי. אבל משום מה רשמתי ביומן יום שלישי - טעות הגיונית בעברית. הגענו, ואף כירטסו אותנו, ורק ממש באוהל/אולם עצמו גילינו את הטעות. ניסו לראות אם יש מקומות טובים, אבל העדפנו לחזור למחרת. במקום זה עשינו טיול יפה לאור שקיעה בחוף קיטסילאנו. מעז יצא מתוק, שכן ערב שלישי היה חם מאוד בתוך האוהל, אבל אתמול בערב היה נעים.
אז שבנו ביום רביעי, ולמרות שהיתה גברת אחת שהיתה במתנדבות (שמטפלות בקהל) גם בערב הקודם, לא עשה רושם שהיא זוכרת. מותר, ואף רצוי להכניס יין לאולם. למען הסדר הטוב אדווח שהכיסאות לא שופרו משנה שעברה, אם כי יודעי דבר אומרים שזה שיפור מדהים לעומת מה שהיה לפני שלוש שנים ואילך.
לפני ההצגה היה אדון (אחד השחקנים בהצגות האחרות) שנתן הרצאה קצרה על ההצגה. היה נחמד, כי זה נתן לי רקע.
כנראה שהשנה התפאורה לא היתה תחת זכויות יוצרים, כי הרשו לצלם (לא במשך ההצגה עצמה, כמובן!):
כנראה שהשנה התפאורה לא היתה תחת זכויות יוצרים, כי הרשו לצלם (לא במשך ההצגה עצמה, כמובן!):
ההצגה עצמה (אני חושב שגם במקור - כאן במלואו האנגלי) קווירית להפליא! העלמה ויולה מתחפשת לבחור (מי אמר דראג קינג?), ומתאהבת בדוכס אורסינו, שמגלה אליה חיבה שנדמית מעט יותר מהמקובל בין דוכס ואיש חצר.
מאוחר יותר העלמה אוליביה מתאהבת בויולה (שמתחפשת לבחור, כן?), ממש פם/בוצ' קלאסיות. קצת אחר כך האח של ויולה, סבאסטיאן, נמשה מהים על ידי אנטוניו, שמגלה חיבה מאוד ברורה לעלם החמודות, ויש שם סצנות ברורות לחלוטין. אולי זו רק האינטרפטציה של ההפקה הזו, אבל גם המלל המקורי קווירי, וזה בלי קריאה קווירית מדי.
בסצינת בית המרחץ (אני לא בטוח איך זה במקור, כאן זה בית מרחץ), אכן רואים ישבנים! 4 ישבנים שובבים נספרו - והם שועטים החוצה מהבמה, אל החלון הפתוח. מה שכמובן עורר תהיות על מה רואה מי שבצד השני, ואיך מתזמנים את זה נכון...
השחקנים היו מוצלחים מאוד, לא היה קשה לשמוע או להבין, התזמונים הקומיים טובים, ואפילו צחקנו בקול גדול מספר פעמים. בסוף, כשויולה וסבאסטיאן מתגלים בפני כולם, שניהם לבושים כבחורים, עולה שאלת הפלאים בפי הרוזן: "How have you made division of yourself?", ולפני מספיקים לענות, מפטירה אוליביה (אחרי שכבר ביצעה את זממה בסבאסטיאן, והיא קוגרית חמודה מאוד): "Most wonderful!", עם עיניים בורקות ורעבות, מה שגרר צחוק רם.
את תפקיד הליצן שיחק ג'ונת'ון יאנג, שאותו צילמתי ברחוב בעבר, ואותו אנחנו מכירים מהסדרה סאנקצ'אורי. התברר שהוא גם יודע לשיר, ובכלל היה חביב מאוד. הוא גם משחק את האמלט הקיץ, ויתכן שנלך לראותו.
הגנבתי תמונה בהשתחוויות בסוף, אבל ליאנג, מתברר, יש כישרון לא להראות למצלמה שלי את פרצופו:
זאת ועוד - הקפטן המבוגר (דנקן פרייז'ר) היה לי מוכר - ובדקתי - הוא שיחק את אודין, אבי האלים, בפרק אחד ב"על-טבעי".
אז אם באורח פלא אתם קוראים את הבלוג בואנקובר, אני יכול להמליץ על הלילה ה-12 בהפקה הזו. מצחיק, מוצלח, וממש לא כבד.
מאוחר יותר העלמה אוליביה מתאהבת בויולה (שמתחפשת לבחור, כן?), ממש פם/בוצ' קלאסיות. קצת אחר כך האח של ויולה, סבאסטיאן, נמשה מהים על ידי אנטוניו, שמגלה חיבה מאוד ברורה לעלם החמודות, ויש שם סצנות ברורות לחלוטין. אולי זו רק האינטרפטציה של ההפקה הזו, אבל גם המלל המקורי קווירי, וזה בלי קריאה קווירית מדי.
בסצינת בית המרחץ (אני לא בטוח איך זה במקור, כאן זה בית מרחץ), אכן רואים ישבנים! 4 ישבנים שובבים נספרו - והם שועטים החוצה מהבמה, אל החלון הפתוח. מה שכמובן עורר תהיות על מה רואה מי שבצד השני, ואיך מתזמנים את זה נכון...
השחקנים היו מוצלחים מאוד, לא היה קשה לשמוע או להבין, התזמונים הקומיים טובים, ואפילו צחקנו בקול גדול מספר פעמים. בסוף, כשויולה וסבאסטיאן מתגלים בפני כולם, שניהם לבושים כבחורים, עולה שאלת הפלאים בפי הרוזן: "How have you made division of yourself?", ולפני מספיקים לענות, מפטירה אוליביה (אחרי שכבר ביצעה את זממה בסבאסטיאן, והיא קוגרית חמודה מאוד): "Most wonderful!", עם עיניים בורקות ורעבות, מה שגרר צחוק רם.
את תפקיד הליצן שיחק ג'ונת'ון יאנג, שאותו צילמתי ברחוב בעבר, ואותו אנחנו מכירים מהסדרה סאנקצ'אורי. התברר שהוא גם יודע לשיר, ובכלל היה חביב מאוד. הוא גם משחק את האמלט הקיץ, ויתכן שנלך לראותו.
הגנבתי תמונה בהשתחוויות בסוף, אבל ליאנג, מתברר, יש כישרון לא להראות למצלמה שלי את פרצופו:
זאת ועוד - הקפטן המבוגר (דנקן פרייז'ר) היה לי מוכר - ובדקתי - הוא שיחק את אודין, אבי האלים, בפרק אחד ב"על-טבעי".
אז אם באורח פלא אתם קוראים את הבלוג בואנקובר, אני יכול להמליץ על הלילה ה-12 בהפקה הזו. מצחיק, מוצלח, וממש לא כבד.
![]() |
אולם המשנה, ובו עדיין נמשכה הצגה אחרת |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה