במסגרת ההחלטה להתעניין יותר בפוליטיקה קנדית, קראתי פרוטוקול של אחד הדיונים בפרלמנט. אני אוהב את החלק של השאילתות (גם בישראל) כי זו הזדמנות לראות אותם מתכסחים. להלן סיכום החדשות:
נפרדו מסדרן המקל השחור. מסתבר שיש תפקיד עם שם מצחיק כזה. היו נאומי הוקרה מרגשים.
ננסי גרין ריין דיברה על עיר בשם "עץ ירוק" (Greenwood), שבקולומביה הבריטית. הישוב התחיל בצמוד למכרות בתחילת המאה שעברה, דעך לעיירת רפאים, ובאמצע שנות החמישים הקימו שם בריכת פסולת שבסופו של דבר זיהמה את מאגר המים. בתור פיצוי חברת הכריה מימנה חפירת בארות שסיפקו מים זכים מהאקוויפר שתחת העיר. התושבים זוכים מאז למים ישירות לברז, ללא כלור וללא משקעים. לפני שנתיים העיר זכתה בתחרות המים הטעימים. מתישהו היה חשד שיש בעיה עם המים ובמשך שבוע התושבים היו צריכים להרתיח אותם, ואז הכל הסתדר. עכשיו כשמחפשים מידע על העיר רואים רק את סיפור החשד, ולא יודעים שהכל בסדר. ננסי הביאה ארגז מים לדובר הסנאט, לראש הממשלה, וגם הזמינה את הסנטורים לשתות, וכולם נהנו. הסנטורים מתבקשים להפיץ את הבשורה שהמים בעץ הירוק טעימים.
וואו. זה לא יאמן שממש מדברים על נושאים כאלה בפרלמנט של כל המדינה.
מיכאל דאפי התלונן שבניגוד לנהלי הפרלמנט, בדיון הקודם שני סנטורים הטיחו בו התקפות אישיות חריפות. כל סנטור מכיר את הטרגדיה שבהתאבדות, ואף אחד לא צריך שיעור בנושא מהצד השני. אני מדלג לסוף - אחרי כמה שעות הם חזרו לנושא הזה, והמואשמים שלפו את תמליל הישיבה הקודמת, וטענו שהם היו בסדר, שהם נעלבו מההאשמה המקוממת. קצת מצחיק שכל ההתבכיינות הזו באה בהקשר של הצעת חוק למניעת התאבדויות.
דיברו אליו לא יפה והוא מעמיד אותם במקום ומזכיר התאבדות. טוב שהוא לא אמר שואה.
הסכימו לצלם את טקס ההסכמה המלכותית ואישרו לחלק מהוועדות להפגש בתקופת פגרה.
טרי מרסר שאל למה הממשלה לא מוכנה לממן את שיפוץ שובר הגלים של גברוס, למרות שהוא נבנה לפני 70 שנה על ידי הממשלה וגם תוקן על ידה כמה פעמים מאז. מסתבר שכשעברה אחריות ממשרד התחבורה למשרד הימאות והאוקיינוסים, הנושא הזה נפל בין הכיסאות. תשובת הממשלה לאקונית: הנושא צריך להיות מטופל על ידי הפרובינציה. הביורוקרטיה ניצחה.
View Larger Map
רומאו דלאייר דיבר על מדיניות החוץ לאור הצרות במאלי, אירן וסוריה, וממש נראה היה שהוא רוצה שקנדה תהפוך למעצמה צבאית עולמית ותשליט שלום דמים על כולם. מטריד. האיש הזה קריפי. הוא סיפר שהוא ריכל עם מישהו מהאו"ם על תרומתה של קנדה להיערכות למקרה הצורך, והיתה אוירת זילזול. תשובת המדינה היתה פטריוטית, שוחרת שלום ומתונה.
היה דיון משמים על המטוסים שרוצים לקנות וכמה הם יעלו בדיוק, והתקטננות מטופשת על זה שהמדינה אומרת שהיא לא תוציא יותר מתשעה מיליארד דולר על הנושא, והשני מתווכח איתו על המחיר שננקב למטוס ושהוא לא נכון, והוא לא רצה להקשיב לזה שגם אם המחיר של המטוס יקר, מכסימום יהיו פחות מטוסים. החלק שאהבתי פה היה השנינות:
בסוף הם סיכמו שהאופוזיציה חושבת שגם הסכום כולו, בלי קשר לכמות המטוסים שאפשר לקנות איתו, הוא מוגזם.
לסיכום, הם כן דיברו גם על דברים חשובים כמו השארת סיוע סיעודי לבני זוג של חיילים משוחררים, תפקוד הממשלה ועוד, אבל בהחלט גם על כמה דברים מצחיקים. עכשיו אני צריך להצליח לקרוא מספיק כדי שהשמות יהיו מספיק מוכרים לי ככה שאזכור אותם כמו שאני זוכר את השמות של הפוליטיקאים הישראלים.
נפרדו מסדרן המקל השחור. מסתבר שיש תפקיד עם שם מצחיק כזה. היו נאומי הוקרה מרגשים.
ננסי גרין ריין דיברה על עיר בשם "עץ ירוק" (Greenwood), שבקולומביה הבריטית. הישוב התחיל בצמוד למכרות בתחילת המאה שעברה, דעך לעיירת רפאים, ובאמצע שנות החמישים הקימו שם בריכת פסולת שבסופו של דבר זיהמה את מאגר המים. בתור פיצוי חברת הכריה מימנה חפירת בארות שסיפקו מים זכים מהאקוויפר שתחת העיר. התושבים זוכים מאז למים ישירות לברז, ללא כלור וללא משקעים. לפני שנתיים העיר זכתה בתחרות המים הטעימים. מתישהו היה חשד שיש בעיה עם המים ובמשך שבוע התושבים היו צריכים להרתיח אותם, ואז הכל הסתדר. עכשיו כשמחפשים מידע על העיר רואים רק את סיפור החשד, ולא יודעים שהכל בסדר. ננסי הביאה ארגז מים לדובר הסנאט, לראש הממשלה, וגם הזמינה את הסנטורים לשתות, וכולם נהנו. הסנטורים מתבקשים להפיץ את הבשורה שהמים בעץ הירוק טעימים.וואו. זה לא יאמן שממש מדברים על נושאים כאלה בפרלמנט של כל המדינה.
מיכאל דאפי התלונן שבניגוד לנהלי הפרלמנט, בדיון הקודם שני סנטורים הטיחו בו התקפות אישיות חריפות. כל סנטור מכיר את הטרגדיה שבהתאבדות, ואף אחד לא צריך שיעור בנושא מהצד השני. אני מדלג לסוף - אחרי כמה שעות הם חזרו לנושא הזה, והמואשמים שלפו את תמליל הישיבה הקודמת, וטענו שהם היו בסדר, שהם נעלבו מההאשמה המקוממת. קצת מצחיק שכל ההתבכיינות הזו באה בהקשר של הצעת חוק למניעת התאבדויות.
דיברו אליו לא יפה והוא מעמיד אותם במקום ומזכיר התאבדות. טוב שהוא לא אמר שואה.
הסכימו לצלם את טקס ההסכמה המלכותית ואישרו לחלק מהוועדות להפגש בתקופת פגרה.
טרי מרסר שאל למה הממשלה לא מוכנה לממן את שיפוץ שובר הגלים של גברוס, למרות שהוא נבנה לפני 70 שנה על ידי הממשלה וגם תוקן על ידה כמה פעמים מאז. מסתבר שכשעברה אחריות ממשרד התחבורה למשרד הימאות והאוקיינוסים, הנושא הזה נפל בין הכיסאות. תשובת הממשלה לאקונית: הנושא צריך להיות מטופל על ידי הפרובינציה. הביורוקרטיה ניצחה.
View Larger Map
רומאו דלאייר דיבר על מדיניות החוץ לאור הצרות במאלי, אירן וסוריה, וממש נראה היה שהוא רוצה שקנדה תהפוך למעצמה צבאית עולמית ותשליט שלום דמים על כולם. מטריד. האיש הזה קריפי. הוא סיפר שהוא ריכל עם מישהו מהאו"ם על תרומתה של קנדה להיערכות למקרה הצורך, והיתה אוירת זילזול. תשובת המדינה היתה פטריוטית, שוחרת שלום ומתונה.
היה דיון משמים על המטוסים שרוצים לקנות וכמה הם יעלו בדיוק, והתקטננות מטופשת על זה שהמדינה אומרת שהיא לא תוציא יותר מתשעה מיליארד דולר על הנושא, והשני מתווכח איתו על המחיר שננקב למטוס ושהוא לא נכון, והוא לא רצה להקשיב לזה שגם אם המחיר של המטוס יקר, מכסימום יהיו פחות מטוסים. החלק שאהבתי פה היה השנינות:
Senator Mercer: You cannot hide the incompetence.
Senator LeBreton: If I am looking for incompetence, Senator Mercer, I would put you in the window first.
Some Hon. Senators: Oh, oh!
לסיכום, הם כן דיברו גם על דברים חשובים כמו השארת סיוע סיעודי לבני זוג של חיילים משוחררים, תפקוד הממשלה ועוד, אבל בהחלט גם על כמה דברים מצחיקים. עכשיו אני צריך להצליח לקרוא מספיק כדי שהשמות יהיו מספיק מוכרים לי ככה שאזכור אותם כמו שאני זוכר את השמות של הפוליטיקאים הישראלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה