יום חמישי, 9 בפברואר 2012

קוסקו ואיקאה

אחרי שסיימנו להירשם אצל הרשויות, התפנינו למילוי הבית. למרבה המזל היתה איתנו ‏D שתיפקדה כמדריכת טיולים בקוסקו והראתה לנו איפה כל דבר וגם נתנה טיפים חשובים. לדוגמא: לשים לב לגודל של שקיות הזבל, כדי לא לקחת שקית ענקית. וגם שיש אוכל מוכן סביר. כשיגיע ה PR נעשה שם כרטיס אשראי (נותן עוד הנחות שם, וגם משמש לצבירת קרדיט-היסטורי הנודע לשמצה).

הביקור בקוסקו מעלה תהייה כלכלית: האם יש לנו מה לעשות עם האריזות העצומות שלהם, או שחצי יתקלקל, ועדיף כבר לקנות בסופר היקר מתחת לבית? נעדכן בהמשך לגבי סוגיה חשובה זו. שלא למנות את דמי החברות הלא חינמיים שלהם.

אחרי קוסקו היינו שפוכים והלכנו להתאושש בבית. אנחנו גרועים בחנויות גם ככה, וקוסקו זה באמת מנת יתר של סופר.

עכשיו שיש אוכל בבית היה אפשר להכין אוכל (כמעט) כמו בבית הקודם, וקינוח כיד המלך:
כמו שאמרה A מת"א - התבחיל!

החלטנו שסידורים ברצף זה מוגזם, אז בין קוסקו לאיקאה עשינו את סובב סטנלי פארק, עליו יכתב פוסט אחר.

את הבית ריהטנו באיקאה ריצ'מונד. משלוח של ריהוט לשני חדרים עלה 88 דולר, ככה שזה ממש לא נורא, לשם ובחזרה נסענו בתחבורה ציבורית. החיסרון של המשלוח זה שהוא הגיע אחרי יומיים, ובינתיים מיצי החליטה שהתחילה מערכה שלישית, ופינצ'רה את המיזרון המתנפח. שני לילות בילינו על מזרוני טיולים ושקי שינה, מכוסים בשמיכה זוגית. לי זה היה יותר נוח מהמזרון המתנפח. לא נורא, היה בחנות פריט זהה והוא הושב לבעליו. לקחנו בחשבון שחתולים ומזרון אויר זה שילוב מסוכן.
מערום העגלות שלנו
פעם חשבתי שלבנות רהיטי איקאה זה כיף, אבל יום שלם של בניית רהיטים זה יופי של גמילה.

E מוסיף: הגם שבאנו עם רשימת קניות אחרי שחרשנו את האתר של איקאה, עדיין יום שלם להתסובב שם עשה לי כאב ראש. וכמובן שאכלנו את כדורי הבשר השוודים, איך אפשר בלי?
מיצי בודקת את המיטה החדשה שלה
הוראות ההרכבה של הפח.
האלו? איקיאה?? נו, באמת - מי יתבלבל עם ההוראות האלו?
עדיין חסר בבית: קערה לסלט, מקום לספוג שטיפת כלים בכיור, ופיתרון לתליית מגבת ידיים בשירותים. גם בישראל אין לי מושג איפה קונים כאלה, אז פה בטח שלא.

ועוד דבר שהייתי צריך לגלות: איפה יש תיבת דואר לשליחת מכתבים, ואיך היא נראית. ראשית הופתעתי שהיא לא אדומה כמו בישראל. שנית הופתעתי לגלות שיש מול הדלת של הבניין תיבה, אחרי שהשכנה הנחמדה שפגשתי במעלית לקחה אותי איתה לתיבה שנמצאת שני בלוקים ליד.

תוכניות להמשך: עכשיו אחרי שהסידורים הדחופים הסתיימו, הגיע הזמן לקרוע את דייבי סטריט, וגם להירשם לאיזו תוכנית הכנה לראיונות ואולי שיפור אנגלית.

דברים להתרגל אליהם: גורס אשפה. עוד לא מצאתי דרך נוחה לדחוף את האוכל לתוכו בלי לחשוש שהוא יאכל לי את המזלג שאיתו אני דוחף את המזון.

2 תגובות:

  1. תיזהרו באמת מן הגורס. בסן דייגו גלש לנו פנימה סכין יוקרתי והתחיל להיטחן. כשניסיתי להוציא אותו הסכין החליט שאני נלחם נגדו וחתך אותי קצת עד שנזכרתי שצריך לכבות את המפלצת הטוחנת

    חנן

    השבמחק
  2. הפטל נראה יופי! לגבי הגורס -- יש לכם ברז נשלף בכיור עם גורס האשפה? בהנחה שכן, הכי פשוט זה להשתמש בזרם המים(דברים גדולים הרי זורקים לפח ממילא...). והכי חשוב: איך מיץ התפוזים אצלכם בסופר? (אחד הדברים הכי כיפים שהיו לנו באילינוי!)

    השבמחק